צה"ל: ערים חרדיות מובילות בשיעורי עריקים, מבצעי אכיפה מוגבלים

משטרת צה"ל מחדשת את פעילותה לאיתור ומעצר חיילים חרדים שערקו משירות, זאת לאחר סיום תקופת החגים. בשבועיים האחרונים נעשו ניסיונות לאתר עריקים בערים כמו דימונה, בת ים ומודיעין, אך ביישובים בהם יש ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית, שבהם גם שיעור גבוה של צעירים שלא התייצבו לגיוס, נרשמה אפס פעילות מצד המשטרה הצבאית.

הנתונים, שנחשפו בעקבות בקשת חופש מידע של "התנועה לחופש המידע", מצביעים על כך שמאז יולי 2023 ועד אוקטובר 2025, יותר מ-15,000 בחורי ישיבות קיבלו "צו 12" (צו התייצבות). במקביל, רק 2,187 בחורי ישיבות גויסו לצה"ל באותה תקופה. המשמעות היא שמספר הצעירים שעלולים להפוך לעריקים, לאחר שלא התייצבו, גבוה פי שבעה ממספר המתגייסים.

ניתוח לפי ערים חושף פערים משמעותיים. בעיר ערד, בה מתגוררת קהילה גדולה של חסידות גור, נרשם היחס הגבוה ביותר של "צו 12" לעומת מתגייסים, פי 26.2. בעוד 105 בחורים קיבלו צו, רק ארבעה גויסו. באשדוד, גם בה יש ייצוג רב לחסידות גור, היחס גבוה אף הוא: 972 קיבלו צו, ורק 45 גויסו. בירוחם, 31 בחורים קיבלו צו, ואף אחד לא גויס. במודיעין עילית היחס הוא פי 16.2, ברכסים ליד חיפה פי 24.5, ובביתר עילית פי 13.7. באלעד, פי 10.9 יותר בחורים קיבלו צו מאשר גויסו.

קבלת "צו 12" אינה מעידה בהכרח על עריקה סופית, שכן חלק מהצעירים מתייצבים לבסוף. עם זאת, חלק ניכר מהם הופכים לעריקים, ונאסר עליהם לצאת מהארץ. מי שלא מתייצב שלוש פעמים, מקבל התראה לפני מעצר. לאחר כ-30 יום, נשלח "צו 12" עם תאריך גיוס מחייב. אי-התייצבות לתאריך זה מפעילה צו מעצר, והוא עלול להיעצר בכל מפגש עם גורמי אכיפת חוק.

במקביל, ארגוני מחאה חרדיים מפריעים לחלק ממעצרי העריקים. במודיעין, ניסיון מעצר של צעיר שחזר בתשובה הוביל להגעת מאות צעירים ממודיעין עילית, שחסמו את הכביש והתבצרו בבניין עם השוטרים, עד שהוסכם על שחרור ללא מעצר. אירועים דומים התרחשו בדימונה ובת ים.

צה"ל מכחיש אפליה וטוען שהאכיפה שוויונית, אך מודה שביישובים חרדיים נמנעים מפעילות מבצעית כדי למנוע מחאות. עורכת הדין יערה וינקלר-שליט מהתנועה לחופש המידע הדגישה את הצורך במידע זמין ושקוף לדיון ציבורי בנושא גיוס החרדים. דובר צה"ל מסר כי המשטרה הצבאית פועלת על פי חוק ובתיאום עם משטרת ישראל, ובחירת מקום המעצר נעשית משיקולים מקצועיים בלבד.