ג'ון בילאי זוכת פרס נובל לשלום: ביקורת בישראל על בידוד בינלאומי גובר

שני כותבים ישראלים הביעו דאגה מהשלכות פוליטיות ובינלאומיות של זכייתה של השופטת הדרום אפריקאית נאבי פילאי בפרס נובל לשלום. הם טענו כי התגובות הישראליות להענקת הפרס חושפות משבר עמוק במעמדה הבינלאומי של ישראל, על רקע ביקורת גוברת על מדיניותה בעזה והאשמות ברצח עם.

הפרופסור ידידיה שטרן, ראש "המכון למדיניות העם היהודי", קישר את הפרס לשינוי דרמטי בתפיסת העולם את ישראל, והזהיר כי המשך המצב הנוכחי עלול להוביל לבידוד בינלאומי בעל השלכות כלכליות, פוליטיות וביטחוניות. שטרן תיאר את ישראל כ"על מדרון חלקלק" וכי זכייתה של פילאי, שהאשימה את ישראל ברצח עם, מהווה "קריאת השכמה" לחברה הישראלית, המשקפת שינוי במציאות הבינלאומית המאיים על עתיד המדינה.

לדברי שטרן, החברה הישראלית מפולגת בין אלו הרואים את המצב הביטחוני והכלכלי כטוב, בהתבסס על מדדים כמו חוזק השקל והתקדמות צבאית, לבין אלו הרואים תמונה שונה, לאור המשך המלחמה, היעדר אופק מדיני, אי-חקירת כשלונות לפני ה-7 באוקטובר, מתיחות חברתית וירידה באמון במוסדות המדינה. הוא הזהיר כי גורמים אלו, יחד עם השתמטות החרדים משירות צבאי, מאיימים על עתידה הכלכלי והביטחוני של ישראל ועלולים להוביל למתיחות פנימית מסוכנת.

במישור הבינלאומי, ציין שטרן כי מדינות אירופיות, כולל בריטניה, שוקלות להטיל סנקציות על כלכלה הקשורה להתנחלויות, והזהיר כי השפעתן עלולה להתפשט לחברות ישראליות נוספות. הוא הוסיף כי חששות מהפרת סנקציות עלולים לגרום לחברות וגופים בינלאומיים להימנע מעסקאות עם ישראל, מה שעלול להוביל להרחבת החרם. שטרן התייחס גם לשינויים בארה"ב, התומכת המרכזית של ישראל, וציין כי התמיכה העממית בישראל הולכת ופוחתת, גם בקרב רפובליקנים, אוונגליסטים וצעירים. הוא הזהיר כי ישראל "עומדת על מדרון חלקלק" וכי שינוי בממשל האמריקאי בעוד שנתיים עלול להוביל להשלכות ביטחוניות קשות.

שטרן קרא לנקוט צעדים להפחתת הבידוד הבינלאומי, כולל מיגור "הטרור היהודי" והימנעות מהצהרות הקוראות להריסת עזה או לגירוש תושביה, שכן עמדות אלו אינן זוכות לתמיכה רווחת ועלולות להחריף את המשבר.

העיתונאי גדעון לוי, בטורו ב"הארץ", התייחס לתגובת שר החוץ גדעון סער, שהשווה את הענקת הפרס לפילאי ל"היטלר מוחא כפיים מגיהינום". לוי טען כי בחירת פילאי מכבדת שופטת שמוקדשת להגנה על זכויות אדם ויישום החוק הבינלאומי, וכי תגובת סער משקפת שיח תעמולתי. הוא הזכיר את הענקת פרס נובל לשלום ב-1935 לעיתונאי הגרמני קרל פון אוסצקי, שגם הוא הותקף על ידי הנאצים. לוי ראה בהאשמת ישראל גורמים אנטישמיים כעומדים מאחורי בחירת פילאי, חזרה על דפוס דומה של דחיית הפרס והטלת ספק במניעיו.

לוי הדגיש כי פילאי, הידועה בהגנה על זכויות אדם והתנגדות לגזענות, גינתה גם את פשעי המלחמה של חמאס ב-7 באוקטובר, וכי תיאורה כאנטישמית או עוינת לישראל מתעלם מעמדותיה וממקצועיותה השיפוטית. הוא הוסיף כי התגובות הישראליות מחזקות את הרושם שישראל מבודדת את עצמה מהקהילה הבינלאומית במקום להתמודד עם ביקורות.

לוי ביקר את המחסור בהיערכות ביקורתית בישראל כלפי מדיניותה, במיוחד לאור ההרס בעזה, וטען כי השיח הרשמי נוטה להאשים את המבקרים באנטישמיות. הוא תהה כיצד ניתן להתייחס לאירועים בעזה ללא בחינה ביקורתית של הפעולות הישראליות, וכי הטלת אחריות על העולם תוך פטור מישראל מחקירה עלולה להוביל לתוצאות הרסניות למעמדה הבינלאומי.

הביקורות של שטרן ולוי, על אף הבדלים בזוויות הראייה, מתכנסות בהזהרתן מפני השלכות כלכליות ופוליטיות של בידוד בינלאומי וקוראות לבחינה מחודשת של מדיניות ישראל.