גם מלחמה באיראן לא תציל את נתניהו, והסיבה לכך היא פערים פוליטיים

מבצע צבאי נרחב נגד איראן לא בהכרח ישפר את מעמדו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת הבחירות, כך עולה מניתוח של פרשנים ישראלים. הסיבה לכך היא שהחישובים הפוליטיים הישנים, לפיהם מבצעים צבאיים יכולים להגביר תמיכה, כבר אינם תקפים.

על פי הדיווח, ארה"ב, תחת ממשל הנשיא דונלד טראמפ, לחצה על ישראל לבצע מתקפה עצמאית נגד איראן לפני הבחירות בישראל. המטרה האמריקאית הייתה לחזק את נתניהו, תוך הימנעות מהתערבות ישירה של ארה"ב שעלולה לפגוע בטראמפ בבחירות לקונגרס. בכך, יכלה ארה"ב להעביר את הסיכונים הצבאיים והפוליטיים לישראל.

עם זאת, פרשנים כמו גל ביילין מ"מעריב" טוענים כי גישה זו מבוססת על תפיסה מיושנת. בעבר, מבצעים צבאיים גדולים, כמו חיסול הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 על ידי ממשלת מנחם בגין, או מבצע "ענבי זעם" ב-1996, אכן חיזקו את מעמדם של ראשי הממשלה. אך כיום, המצב שונה.

ישראל כבר חוותה שתי התנגשויות צבאיות ישירות עם איראן, אך הדבר לא הוביל לשינוי משמעותי בהעדפות הפוליטיות של הציבור. התמיכה בגושים הפוליטיים נותרה דומה. ביילין מסביר זאת גם לשינוי בסביבה התקשורתית: בעוד שבעבר מבצע צבאי איחד את העם, כיום רשתות חברתיות מאפשרות הפצת הערכות סותרות, כך שתומכי הממשלה רואים בכך הוכחה לנחישותה, בעוד מתנגדיה רואים בכך חישוב פוליטי או סיכון מיותר.

לכן, גם הישגים צבאיים משמעותיים לא בהכרח מתורגמים לתמיכה אלקטורלית. ייתכן שהבנה זו היא שהובילה להתנגדות לדרישה האמריקאית. מבצע חדש נגד איראן ידרוש החלטות ביטחוניות קשות, אך התועלת הפוליטית שלו אינה מובטחת. הבעיה המרכזית של נתניהו, לטענת ביילין, אינה חוסר יכולת להפגין כוח צבאי, אלא פילוג עמוק בחברה הישראלית, שאותו הסלמה צבאית לא תוכל לגשר עליה.