לחצי מלחמת "המפרץ" ויוקר האנרגיה בראש סדר היום של דיוני קרן המטבע

בנגקוק עומדת לארח את הפגישות השנתיות של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, כאשר על סדר היום של הפקידים הפיננסיים תופסים מקום מרכזי לחצי המלחמה במזרח התיכון, עליית מחירי האנרגיה וההתייקרות בהלוואות. המשתתפים מתמודדים עם הדילמה של הגנה על הצמיחה ועל משקי הבית, אל מול יכולת מוגבלת של ממשלות רבות לממן תגובות חדשות. הפגישות נפתחות כאשר זעזועים מסחריים ופיננסיים מצטרפים לעומסי חוב קודמים, מה שהופך את אספקת הכספים לבדה לחלק מהאתגר. הוצאות להקלה על המחירים עשויות להגן על הצרכנים באופן זמני, אך הן דורשות מימון, בעוד שהריבית הגבוהה מייקרת את ההלוואות ומצמצמת את האפשרויות העומדות בפני התקציבים הציבוריים.

לפי דיווח מקדים של רויטרס, המלחמה בין ארה"ב לישראל לבין איראן והשלכותיה על האינפלציה יעמדו בראש הדיונים. ראש הבנק העולמי, אג'אי באנגה, ציין כי לחצי האנרגיה, הדשנים והחובות מצטברים מחדש, למרות שהצמיחה העולמית עמידה יותר מהצפוי בעת שיבושי האספקה. ב-13 באוקטובר יתקיימו התדרוכים המיוחדים של קרן המטבע על תחזיות הכלכלה העולמית והיציבות הפיננסית העולמית, וביום שלאחר מכן יתקיים תדרוך ה"רשות הפיננסית". דוחות אלו מאפשרים הערכה של הצמיחה, הסיכונים הפיננסיים והתקציבים במסגרת אחת.

הבנק העולמי אישר כי הישיבה המליאה תתקיים בהשתתפות באנגה, המנהלת הכללית של קרן המטבע, קריסטלינה גאורגייבה, ונשיא הפגישות, קרלוס קרבאלו ספאלדינג, נגיד פרגוואי. אירועי השבוע יתמקדו גם בהשקעות, הזדמנויות תעסוקה, צמיחה ופתרונות מעשיים לסוגיות פיתוח. גאורגייבה הסבירה בסינגפור את הלחצים הפוליטיים הנלווים לחובות, ואמרה כי ממשלות מתמודדות עם דרישות גוברות לסיוע בעקבות זעזועים חוזרים, בעוד שהפחתת גירעונות וחובות הופכת קשה יותר ככל שהפעולה מתעכבת. נשיא סינגפור, תרמן שַׁנְמוּגַרַטְנַם, הזהיר כי מיצוי המרחב הפיסקלי עלול להעביר את נטל התגובה למשברים לבנקים המרכזיים, תוך סיכון להגברת ההלוואות והספקולציות.

נתוני הבנק העולמי מראים כי תשלומי הריבית על חובות חיצוניים של מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית הגיעו ל-415.4 מיליארד דולר ב-2024, עלייה של 2.2%, שיא לשנה השנייה ברציפות. מדינות אלו שילמו ב-2024 סכום חוב וריבית הגבוה ב-205.1 מיליארד דולר מסכום ההלוואות החדשות שקיבלו. נתונים אלו, המתארים את תזרימי המימון החיצוני, מסבירים את המגבלות התמרון של מדינות רבות הנכנסות לשלב חדש של עלויות גבוהות. עדכון אזורי של הבנק העולמי מציין כי סגירת מצרי הורמוז גרמה להפסדים הכלכליים הגדולים ביותר למדינות המפרץ המייצאות נפט, בניגוד לזעזועי אנרגיה קודמים שהיטיבו עמן. שיבושי הספנות מעלים את עלות הייבוא ולחץ על מחירי המזון.