יום הבחירות לכנסת: זכויות עובדים ותשלום

יום הבחירות לכנסת, שחל ביום שלישי, 27 באוקטובר, מוגדר בחוק כיום שבתון. עם זאת, עובדים מסוימים יידרשו לעבוד, ופרסום Ynet, בשיתוף עורכי דין, מפרט את הזכויות והחובות בנושא.

על פי החוק, עובד אינו מחויב לעבוד ביום הבחירות, ואין לכפות עליו זאת. עם זאת, בהסכמה הדדית בין העובד למעסיק, ניתן לעבוד. אם אין הסכמה, המעסיק אינו חייב לאפשר לעובד לעבוד, גם אם העובד מעוניין בכך. על מקומות עבודה החייבים לפעול ביום הבחירות, כגון שירותים חיוניים, חוק יום השבתון אינו חל באופן מלא, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

יום השבתון נחשב פעיל משעה 7:00 בבוקר עד 22:00 בלילה, שעות ההצבעה. עובדים במקצועות חיוניים, כגון תחבורה, שירותי תקשורת, אספקת חשמל ומים, בתי חולים, שירותי הצלה, בתי קפה, מסעדות, חנויות מכולת (עד 14:00), מפעלים בעלי מחזור ייצור רציף, וכן עובדי ועדות בחירות ומפלגות, ימשיכו לעבוד כרגיל. עובדים אלו, גם אם הם זכאים להצביע, עשויים להידרש לעבוד לפי לוח הזמנים שלהם, אך המעסיק מחויב לאפשר להם להגיע לקלפי ולהצביע.

יום הבחירות אינו נחשב יום חופשה רגיל, ולכן מעסיק אינו רשאי לנכות אותו מימי החופשה הצבורים של העובד. עובד שנעדר מהעבודה ביום זה, ובתנאי שעבד לפחות 14 יום רצופים לפני כן, יקבל את שכרו הרגיל. עובד חולה ביום הבחירות זכאי לימי מחלה בתשלום, ולא ייחשב הדבר כניצול יום חופשה.

עובדים המועסקים ביום הבחירות, בין אם בשירותים חיוניים ובין אם בהסכמה, זכאים לתשלום של 200% משכרם הרגיל, או לשכר רגיל בתוספת שעות מנוחה. עובדים שטרם השלימו 14 ימי עבודה, עובדים זרים בתחום הסיעוד, וכן עובדים זרים בתחומי המלונאות, המסעדנות, החקלאות והתעשייה, יקבלו שכר רגיל בלבד. על המעסיקים מוטלת החובה לתעד נוכחות ולספק תלושי שכר.

עבודה מהבית ביום הבחירות נחשבת לעבודה, ואינה שוללת את זכות העובד לשבתון. מעסיק אינו יכול לכפות עבודה מרחוק ללא הסכמה ותשלום. יש להבחין בין עבודה ממשית לבין בדיקת הודעות קצרה או כניסה למחשב, אשר אינן בהכרח מזכות בתשלום נוסף.