העולם הערבי: פילוג בזיכרון של אירועי ה-7 באוקטובר
תורגם ותומצת מתוך Channel 9 על ידי baba
מחקר חדש חושף פילוג עמוק בעולם הערבי לגבי אירועי ה-7 באוקטובר. בעוד חמאס ממשיך להציג את המתקפה כניצחון, גוברת בקרב פלסטינים התחושה כי המאבק המזוין לא הועיל. המחקר, שניתח סקרים ותקשורת, מצא שתי גרסאות מרכזיות: "התנגדות" מול "כישלון קטסטרופלי". בנוסף, קיים משבר אמון עמוק במנהיגות הפלסטינית, ותמיכה נמוכה בנורמליזציה עם ישראל במדינות ערב.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מחקר חדש חושף פילוג עמוק בעולם הערבי לגבי אירועי ה-7 באוקטובר, עם שתי גרסאות מרכזיות: "התנגדות" מול "כישלון קטסטרופלי".
- רק 20% מהפלסטינים סברו שחמאס ניצח במלחמה באוגוסט 2026, ירידה משמעותית מ-39% באוקטובר 2025.
- קיים משבר אמון עמוק במנהיגות הפלסטינית, כאשר 84% מהפלסטינים קראו להתפטרותו של מחמוד עבאס.
- תושבי עזה נוטים יותר לפקפק ביעילות המאבק המזוין, אך רובם מתנגדים לפירוק חמאס לפני נסיגה ישראלית מלאה.
- התמיכה הציבורית בנורמליזציה עם ישראל נמוכה מאוד ברוב מדינות ערב, ועומדת על פחות מ-25%.
- המחקר מצביע על פער בין עמדות הממשלות הערביות, המקדמות יציבות אזורית, לבין דעת הקהל.
מחקר חדש חושף פערים עמוקים בזיכרון הקולקטיבי של אירועי ה-7 באוקטובר ברחבי העולם הערבי. בעוד חמאס ממשיך להציג את המתקפה כניצחון היסטורי, גוברת בקרב פלסטינים התחושה כי המאבק המזוין לא הועיל להם. עם זאת, ביקורת על חמאס אינה מובילה בהכרח לנכונות לוותר על נשק, וביקורת על המתקפה אינה משפרת את היחסים עם ישראל.
המחקר, שבוצע על ידי קבוצת "לוחמה פסיכולוגית", ניתח סקרים, כלי תקשורת ערביים, הצהרות פוליטיקאים ודיונים ברשתות החברתיות. הוא מצא שתי גרסאות מרכזיות לאירועים: הראשונה רואה ב-7 באוקטובר סמל "התנגדות" שריסקה את מיתוס הבלתי-מנוצח של ישראל והחזירה את הסוגיה הפלסטינית למרכז הבמה. השנייה מגדירה את המתקפה ככישלון קטסטרופלי, שגרם להרס בעזה, אובדן חיים והחלשת העמדות הפוליטיות הפלסטיניות.
בשבועות הראשונים לאחר המתקפה שררה אופוריה מסוימת בחלקים מהמרחב הערבי, אך כיום, שלוש שנים לאחר מכן, קשה יותר לטעון שהמתקפה הביאה לניצחון צבאי או שיפרה את מצבם של הפלסטינים. סקר של "המרכז הפלסטיני למחקר פוליטי וסוציולוגי" (PCPSR) מאוגוסט 2026 מצא כי רק 20% מהפלסטינים סברו שחמאס ניצח במלחמה, לעומת 39% באוקטובר 2025. עם זאת, 60% סברו שאין מנצח.
במקביל, מתחזקת הפרשנות הרואה במתקפה "אדוונטיורה" ו"כישלון", שהנהגת חמאס לא חישבה את השלכותיה. פרשנות זו מבקרת את הארגון על שהכניס את הפלסטינים למלחמה ללא תוכנית ריאלית, ועל שהעדיף את האינטרסים של תנועתו ובעלות בריתה האזוריות על פני ביטחון תושבי עזה. ביקורת זו נפוצה במיוחד בתקשורת הלבנונית, הסעודית, ובקרב מתנגדי חמאס פלסטינים ותושבי עזה.
המחקר גם מצביע על משבר אמון עמוק במנהיגות הפלסטינית. באוגוסט 2026, רק 24% תמכו בחמאס ו-24% בפאתח, בעוד 44% סברו שאף אחד מהם אינו ראוי להנהיג. 84% מהפלסטינים קראו להתפטרותו של מחמוד עבאס.
תושבי עזה, שחוו את ההרס והמשבר ההומניטרי, נוטים יותר לפקפק ביעילות המאבק המזוין (65% לעומת 35% בגדה המערבית). עם זאת, רובם (62%) מתנגדים לפירוק חמאס לפני נסיגה ישראלית מלאה, בניגוד ל-79% בגדה המערבית.
בנוסף, המחקר מראה כי התמיכה בחמאס בעזה ירדה מ-41% לפני עשרה חודשים ל-33% באוגוסט 2026, בעוד בגדה המערבית היא עומדת על 18%.
במדינות ערב כמו סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות, הממשלות מעדיפות יציבות אזורית, הפסקת אש ושיקום עזה, אך התמיכה הציבורית בנורמליזציה עם ישראל נמוכה מאוד, ועומדת על פחות מ-25% ברוב המדינות.
המחקר מסכם כי אין "מפנה ערבי אחיד" נגד חמאס, אלא פילוג מורכב בין הערכת המתקפה לתוצאותיה, בין אמפתיה לפלסטינים ליחס למנהיגיהם, ובין הרצון להפסקת אש לחשש מוויתור על מנופי לחץ מזוינים.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
אחרים 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
