דילמה דיפלומטית: סכסוך רוסיה-יפן מעמיד את ישראל במבחן

הסכסוך הטריטוריאלי המתמשך בין רוסיה ליפן על ארבעה איים, שנכבשו על ידי ברית המועצות ב-1945, עלול להציב את ישראל בפני דילמה דיפלומטית מורכבת. תמיכה בטענותיה של יפן על האיים איטורופ, קונשירי, שיקוטן וקבוצת האיים חבומאי, עלולה לסבך את עמדתה של ישראל בסוגיות טריטוריאליות משלה, בעוד סירוב לתמוך ביפן עלול לפגוע ביחסים עם מדינה חשובה.

פרופסור זאקי שאול מצביע על הסתירה בין האינטרסים של ישראל לבין הטיעונים המשפטיים וההיסטוריים של הצדדים. יפן, המגובה על ידי בעלת בריתה של ארה"ב, מחריפה את דרישותיה הטריטוריאליות, בעוד רוסיה, השותפה של איראן המהווה איום על ישראל, רואה בשליטתה על האיים תוצאה של מלחמת העולם השנייה.

התחזקותה הצבאית של יפן, על רקע עליית סין ואיומי צפון קוריאה, לצד החלשתה הצבאית של רוסיה כפי שהודגם במלחמה באוקראינה, מובילים את יפן לנקוט בגישה תקיפה יותר בסכסוך. ראש ממשלת יפן, סנאיה טקאיצ'י, הביעה מחאה על ביקורו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין באחד האיים, מה שמצביע על שינוי בגישה.

עבור ישראל, תמיכה בלתי מסויגת ביפן עלולה ליצור תקדים מסוכן, שכן רוסיה משתמשת בטיעון של שינוי גבולות כתוצאה ממלחמה. מצד שני, אי תמיכה ביפן עלולה לפגוע ביחסים עמה. לכן, ההמלצה היא להימנע מהתערבות פומבית בשלב זה, תוך היערכות לדיונים אפשריים באו"ם.

הסכסוך מלמד את ישראל על חשיבותה של עוצמה צבאית מרתיעה, על כך ששליטה דה-פקטו אינה מבטיחה בעלות סופית, ועל הצורך באחדות פנימית. כמו כן, יש להבין שברית עם ארה"ב אינה תחליף ליכולת הגנה עצמית.