המחטף של מינהל התכנון: מכת מוות להתיישבות הכפרית היהודית

בימים אלו מקודם שינוי משמעותי במספר 5 לתוכנית המתאר הארצית מספר 35 (תמ"א 35), מסמך התכנון המרכזי של ישראל, שעשוי לפגוע קשות ביכולת הבנייה ביישובים כפריים בנגב ובגליל. התיקון, שנועד לכאורה להסדיר את הבנייה ביישובים הכפריים, מציג בפועל חסמים חדשים וקשיים שלא נצפו מראש, בניגוד להבטחות שניתנו בעת קידומו.

השינוי נובע מתרעומת ציבורית על "לוח 2", טבלה המגבילה באופן שרירותי את מספר יחידות הדיור ביישובים, ומונעת מרובם לגדול מעבר ל-350-500 משפחות. בשנת 2021, תחת שרת הפנים דאז איילת שקד, החלה בחינה מחדש של מדיניות המרחב הכפרי. פקידי מינהל התכנון, שהבטיחו לשקד מהלך מהיר של שלושה עד חמישה חודשים, הובילו למהלך מקיף לעדכון תמ"א 35, שנמשך ארבע שנים ועדיין לא נכנס לתוקף.

התיקון מבטל את "לוח 2" אך מחליפו במגבלות חדשות ודרמטיות. אחת הדרישות החדשות היא עריכת "מסמך יישובי" כוללני, הכולל סקירת אוכלוסייה, צפי גידול ומאפיינים דמוגרפיים וחברתיים. בנוסף, נדרשת בחינת "השפעה סביבתית" על כלל האזור (תחבורה, תעסוקה, תעשייה, מסחר ותיירות) ביחס לכל היישובים הסמוכים, כולל עירוניים. דרישות אלו, שבעבר היו שמורות להרחבות גדולות, יוטלו כעת על כל הרחבה, מה שיצריך ניירת רבה, עלויות גבוהות וזמן יקר.

מוקש נוסף הוא דרישת "התמהיל": לפחות 30% מיחידות הדיור החדשות ביישוב, וכן 30% מכלל יחידות הדיור ביישוב לאחר התוספת, צריכות להיות בגודל ממוצע של 80 מ"ר. הדבר עלול להביא לכך שיישובים יידרשו להקטין בתים קיימים, דבר בלתי אפשרי, או שכל ההרחבה תורכב מיחידות דיור קטנות בלבד. בנוסף, ביישובי הפריפריה המובהקים, הצפיפות תגדל משמעותית, עם 3 עד 6 יחידות דיור לדונם, מה שמאפשר מגרשים של 330 מ"ר ואף בנייה לגובה.

המגבלות החדשות, שמוטלות על כל הרחבה ללא קשר לגודלה, צפויות לפגוע קשות בקליטת משפחות חדשות ובחיזוק הדמוגרפיה באזורי הפריפריה, ולמעשה לסתום את הגולל על ההתיישבות הכפרית. השינויים נמצאים כעת בשלב פרסום להערות הציבור, אך חברי כנסת ושרים עסוקים במערכת הבחירות. יש צורך דחוף לבלום את התיקון המוצע לתמ"א 35.