נאום הביביסט הגאה

מוטי אוחנה, המגדיר עצמו כ״ביביסט ומכונת רעל״, נשא הרצאה במכון ון ליר בירושלים בפני קהל אקדמי, שלדבריו רובו מהמחנה השמאלי. אוחנה פתח בהצגת זהותו כיהודי, ישראלי, מזרחי ומרוקאי, וסיפר כיצד גילה את זהותו המרוקאית באוניברסיטה העברית. הוא הסביר כיצד הקהל תופס את ה״ביביסט״ כאדם חסר דעה המקבל הוראות מראש הממשלה, והדגיש כי בעיניו, ה״ביביסט״ הוא תחליף מודרני לכינוי ״צ׳חצ׳ח״.

אוחנה התייחס לשימוש ב״רעל״ ברשתות החברתיות, והצהיר כי הוא מגיב לארס המופנה כלפיו, וכי אם יותקף, ישיב באותה מידה. הוא טען כי הוא ליברלי לא פחות מהשמאל, והדגיש כי בבחירתו באמיר אוחנה, לא נטייתו המינית עניינה אותו אלא תפיסותיו הביטחוניות והמדיניות. הוא קרא תיגר על טענות השמאל בנוגע לליברליות, והצביע על הישגי הימין בתחומים כמו מיעוטים וזכויות נשים.

בנוגע לנתניהו, טען אוחנה כי החרמתו על ידי השמאל היא למעשה החרמת מצביעיו, וכי הדבר נוגד את עקרון שלטון החוק, שלטענתו השמאל עצמו קידם. הוא ביקר את התנהלות השמאל כלפי בן גביר, וטען כי הם מנעו מנתניהו אפשרויות פעולה. אוחנה הגדיר את פעילות ״אחים לנשק״ כחמורה ביותר, והשווה אותה למעשי יום הכיפורים, תוך שהוא מבקר את הסרבנות ואת האיום על צה״ל.

בהתייחסו לבג״ץ, העלה אוחנה שאלות בנוגע לעילת הסבירות, התערבות בשאלות מדיניות, וביטול חוקים. הוא הזכיר את פרשות איקרית ובירעם כדוגמה לחוסר קיום פסקי דין של בג״ץ בעבר. אוחנה סיכם באומרו כי הליכודניקים והימנים הם קודם כל יהודים, וכי מטרתם היא להמשיך את היהדות ולגדל דור של יהודים. הוא ביקר את הבוז של השמאל כלפי אמונותיהם, וטען כי המלחמה האמיתית היא על שליטת השמאל בדמוס, ולא על הרפורמה המשפטית. הוא הדגיש כי הימין לא יוותר על עמדותיו, וכי השמאל יצטרך להסתדר איתם.