הערך הכלכלי של הדאטה הרפואי: כשבית חולים הוא גם חממת הייטק

בעידן הבינה המלאכותית, מידע רפואי שנאסף ממטופלים, כמו מדדי לב או נתוני נשימה, הפך לנכס כלכלי ומדעי בעל ערך רב. פרופ' דני איתן, מנהל טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם וחוקר בטכניון, מסביר כי כלי AI יכולים לחלץ תובנות מנתונים אלו כדי לחזות הידרדרות רפואית ולהציל חיים. הוא מדגיש את היתרון הייחודי של ישראל בזירה הגלובלית, בזכות מערכת הבריאות הציבורית והתיק הרפואי הממוחשב שהיה מהראשונים בעולם, בשילוב הרצף הטיפולי בין בתי חולים לקופות חולים.

ד"ר מיכל מקל, מנכ"לית רמב"ם, טוענת כי המידע הרפואי הוא הנכס היקר ביותר בבית חולים כיום, יותר ממכשירים מתקדמים. היא מסבירה כי מאגרי מידע שנצברים לאורך שנים הם בעלי ערך עצום למחקר ופיתוח, ויכולים להוביל להקמת חברות הייטק. לכן, בתי החולים העתידיים יהיו גם מעבדות דאטה ופלטפורמות חדשנות.

פרופ' איתן מוסיף כי למידע רפואי ערך כספי גבוה, ומציין כי חברות כמו IBM שילמו מיליארדי דולרים עבור נתונים רפואיים. עם זאת, הוא מדגיש כי נתונים בלבד אינם מספיקים, ונדרש ההקשר הקליני והמומחיות של אנשי מקצוע. ברמב"ם הוקם שיתוף פעולה עם הטכניון בשם TERA, שמטרתו לקדם תהליכים משולחן המעבדה למיטת המטופל, וכן שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה.

אל"ם (מיל') הגר טראו, ראשת חטיבת הדיגיטל ברמב"ם, מדגישה כי המידע הרפואי מטופל בחשאיות ובסיווג, בדומה לעולם הביטחון. היא מפרטת מנגנונים לשמירה על פרטיות, כולל עבודה על מידע לא מזהה, שימוש ברשת פנימית, וקבלת הסכמת מטופל במחקר התערבותי. ברמב"ם הוקמה ועדת AI מיוחדת לבחינת היבטים רפואיים, אתיים ומשפטיים.

פרופ' איתן קורא לקביעת סטנדרטים לאומיים לשימוש במידע רפואי, ומציין כי כיום אין מנגנון לאומי מוסכם בנושא. ד"ר מקל מסכמת כי המידע הרפואי אינו 'סחורה' אלא מופקד בידי בית החולים על בסיס אמון, וכי מימוש הערך הכלכלי שלו תלוי בבניית בסיס אמון משמעותי. היא מציינת כי סוגיות אלו יעמדו במרכז ועידת RAMBAM TOMORROW שתתקיים בבית החולים.