המאבק על המורשת: תיירות פלסטינית מול התנחלויות וטשטוש היסטורי
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
משרד התיירות הפלסטיני פתח את אירועי היום העולמי לתיירות בבריכות שלמה ליד בית לחם, תוך הדגשת המאבק על שמירת הזהות והנרטיב הפלסטיני מול התרחבות ההתנחלויות. השר האני אל-חאיק ציין כי הגברת הביקורים באתרים מחזקת את הנוכחות הפלסטינית ומגנה עליהם. הסיור כלל אתרים בבית לחם וחברון, והדגיש את הקשר בין תיירות להגנה על המורשת. גורמים פלסטינים הביעו חשש מהשתלטות ישראלית על אתרים ארכיאולוגיים, בעוד שר המורשת הישראלי קרא להחיל ריבונות ישראלית על בריכות שלמה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- משרד התיירות הפלסטיני פתח את היום העולמי לתיירות בבריכות שלמה, תוך הדגשת המאבק על הזהות והנרטיב הפלסטיני.
- השר הפלסטיני האני אל-חאיק: הגברת הביקורים באתרים מחזקת את הנוכחות הפלסטינית ומגנה עליהם מפני מתנחלים.
- הסיור כלל אתרים בבית לחם וחברון, והדגיש את הקשר בין תיירות להגנה על המורשת והאדמה.
- גורמים פלסטינים חוששים מהשתלטות ישראלית על אתרים ארכיאולוגיים, במיוחד באזורים המסווגים "שטח C".
- שר המורשת הישראלי עמיחי אליהו קרא להחיל ריבונות ישראלית על בריכות שלמה וטען כי האירוע הפלסטיני אינו תמים.
משרד התיירות והעתיקות הפלסטיני פתח את אירועי היום העולמי לתיירות בבריכות שלמה שליד בית לחם, תוך הדגשת המאבק על שמירת האדמה, הזהות והנרטיב הפלסטיני מול התרחבות ההתנחלויות וניסיונות השתלטות על אתרים היסטוריים. שר התיירות, האני אל-חאיק, ציין כי הגברת הביקורים באתרים אלו אינה רק תיירותית, אלא גם מחזקת את הנוכחות הפלסטינית ומגנה עליהם מפני "תאוות המתנחלים".
הסיור, שהחל בבריכות שלמה, כלל גם את מנזר גן הנעול, קונגרס פאלאס, כנסיית ג'ורג' הקדוש, העיר העתיקה בבית לחם, כנסיית המולד, שדה הרועים, ומוזיאון "וורלד אוף" של בנקסי. השר אל-חאיק הדגיש כי בחירת בריכות שלמה נובעת מערכו ההיסטורי והתרבותי, ונועדה להאיר את הסכנות הנשקפות לו "ממדיניות הכיבוש וההתנחלויות". הוא קרא לפלסטינים מהגדה ומישראל לחזק את הקשר ביניהם מול "הצעדים הישראליים" המבקשים להפרידם.
ראש עיריית ארטאס, ג'מיל רבאיה, סיפר על מאמצי העירייה להגן על בריכות שלמה ולפתחן, אך הזהיר מפני פלישות מתנחלים וניסיונות "להטיל חלוקה זמנית ומקומית" באתר. הוא ציין כי תוכניות ישראליות שואפות לקשר את האתר לפרויקטים התנחלותיים סמוכים, "מה שעלול לשנות את אופיו ההיסטורי והגיאוגרפי".
ביום השני, הסיור התרחב למחוז חברון, שם התמקד בהיסטוריה דתית, מלאכות, תעשייה וכלכלה מקומית, כולל ביקור בעיר העתיקה, בחברון, במערת המכפלה, במפעל זכוכית וקרמיקה, ובתערוכת "אקספו חברון". המטרה המוצהרת הייתה להציג את המרכיבים התיירותיים והמורשת של בית לחם וחברון, ולעודד תיירות פנים.
גורמים פלסטינים הביעו חשש מהרחבת השליטה הישראלית על אתרים ארכיאולוגיים, במיוחד באזורים המסווגים "שטח C", ומהעברת ניהולם ל"רשות העתיקות הישראלית" ו"צבא הכיבוש". משרד התיירות הפלסטיני מעריך כי קיימים כ-7,000 אתרים ארכיאולוגיים, דתיים ותיירותיים בגדה המערבית, כאשר כ-3,800 מהם נמצאים ב"שטח C", החשופים לסיכוני החרמה והתנחלות.
ג'בר רג'וב, מנהל התיירות והעתיקות בחברון, הזהיר כי אלפי אתרים נמצאים בסכנת החרמה, מה שיאפשר "שליטה עליהם וניתוק הקשר בין הפלסטינים לתרבויות שצמחו על אדמתם". הוא ציין כי יותר מ-140 אתרים בחברון סווגו כאתרים "ישראליים" על ידי "המנהל האזרחי", וכי הרשות הפלסטינית פועלת מול אונסק"ו ומוסדות בינלאומיים.
במקביל, שר המורשת הישראלי, עמיחי אליהו, קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו להחיל ריבונות ישראלית מלאה על בריכות שלמה, וטען כי "האירוע הפלסטיני אינו אירוע תיירותי תמים". הוא הודיע על הקצאת 10 מיליון שקל "להצלת האתר", אך קשר זאת ל"החלת ריבונות".
הסיור כולו, מבריכות שלמה ועד חברון, נועד להדגיש כי תיירות אינה רק פעילות כלכלית, אלא גם כלי להגנה על המקום, חיזוק הקשר לאדמה ולמורשת, והתמודדות עם המציאות של מאבק על היסטוריה וזהות.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
