זכויות הנשים בישראל בסכנה, והמצב עלול להחמיר אחרי הבחירות

זכויות נשים בישראל עלולות להיפגע בעקבות החלשת מוסדות השלטון המגבילים את כוחו, תהליך שהחל עוד לפני הבחירות וצפוי להחמיר לאחריהן. דוח של מכון V-Dem הגדיר את ישראל כ"דמוקרטיה אלקטורלית" בלבד ב-2023, לאחר שנים כ"דמוקרטיה ליברלית", מה שמצביע על פגיעה במנגנוני הגנה על זכויות הפרט ושוויון בפני החוק.

מקרים כמו הפרדה מגדרית ברחובות בני ברק, ביטול מחזמר בשל שירת נשים ברשות מקרקעי ישראל, ופיילוט לשעות רחצה בהפרדה במעיינות, נעצרו או הוגבלו רק לאחר התערבות הייעוץ המשפטי לממשלה. עם זאת, שלטי הפרדה מסוימים בבני ברק נותרו במקומם, והמקורבים לרבני העיר צופים "משחק של חתול ועכבר".

החל מינואר 2027, חוק חדש יאפשר לממשלה לקבוע שעמדת הייעוץ המשפטי אינה משקפת את הדין, מה שיפגע ביכולת זו לבלום החלטות המגבילות זכויות נשים. בנוסף, שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאמור להיכנס לתוקף לאחר הבחירות, עלול להוביל למינוי שופטים מוטים פוליטית.

הכנסת העבירה חוקים נוספים שעלולים לפגוע בזכויות נשים, בהם הרחבת האפשרות להפרדה מגדרית בלימודים לתארים מתקדמים וחוק הבוררות בבתי דין דתיים. חוק הבוררות מאפשר לצדדים לסכסוך אזרחי להסמיך בית דין רבני או שרעי לפסוק ביניהם, אך מתנגדיו חוששים שהסכמה במצבי פערי כוח אינה חופשית ושהיעדר אישור שיפוטי מצמצם פיקוח חיצוני.

ההיסטוריה במדינות כמו פולין וטורקיה מראה כיצד החלשת מנגנוני איזון ובלמים דמוקרטיים, וריכוז כוח בידי השלטון, פגעו בזכויות נשים. בפולין, שינוי בחוקי הפלות בעקבות שינוי בהרכב בית המשפט החוקתי, ובטורקיה, פרישה מאמנת איסטנבול למאבק באלימות נגד נשים, הובילו לפגיעה בזכויות נשים.