"העובדה שאי-אפשר היה אפילו לקחת מהדר טביעת אצבע זעזעה אותנו"

גליה חושן, אם שכולה, מנסה מזה כשנה וחצי להנציח את זכר בתה הדר ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה, באמצעות תכשיט הנושא את טביעת אצבעה. הרעיון נולד לאחר שהמשפחה לא הצליחה לזהות את גופתה של הדר במשך עשרה ימים באמצעות דנ"א, והעובדה שלא ניתן היה לקחת ממנה טביעת אצבע זעזעה אותם. חושן ביקשה להנציח גם את בעלה, אביה של הדר, שנפטר לפני שנים, אך נתקלה בסירוב של רשות המאגר הביומטרי במשרד הפנים, שטענה כי החוק אינו מתיר מסירת טביעות אצבע לאדם פרטי.

המשפחה ניסתה למצוא פתרונות יצירתיים, כמו איתור טביעת אצבע על חפצים שהדר הותירה, אך ללא הצלחה. גם הצעות להעברת טביעת אצבע פגומה או כזו שמגיעה מהתעודות שלה נדחו על ידי הרשויות, בנימוק שהן אינן פותרות את הבעיה החוקית.

המאבק קיבל תפנית נוספת כאשר המשפחה גילתה שהמדינה מתכננת למחוק את מאגר טביעות האצבע ולהחליפו במאגר תמונות פנים בלבד. למרות שהאירועים האחרונים דחו את המהלך, קיים חשש שהמאגר יימחק בעתיד.

לאחר כשנה וחצי, הגישה חושן עתירה מנהלית באמצעות הסיוע המשפטי, אך בית המשפט המחוזי דחה אותה, בקובעו כי החוק אינו מאפשר שיקול דעת במקרים כאלה. השופט הביע אמפתיה עמוקה לכאב המשפחה, אך הדגיש כי הוא כבול להוראות החוק. עם זאת, פסק הדין מותיר פתח למאבק חקיקתי, והורה למשרד הפנים להימנע ממחיקת טביעות האצבע של הדר ואביה למשך חמש שנים, כדי לאפשר למשפחה למצות את מאמציה לקידום פתרון חקיקתי.

עורכי הדין המטפלים במקרה סבורים כי המחוקק צריך לתת את דעתו על הסוגייה הכואבת הזו, שכן הדין הקיים אינו מספק מענה למקרים ייחודיים מסוג זה, למרות ההקפדה על מנגנוני הגנה על פרטיות.