"משהו קורה שם": האם המשטר באיראן מתחיל לאבד שליטה?

סא"ל (מיל') עמית יגור, בכיר לשעבר באגף התכנון ובמודיעין בצה"ל, ניתח את המצב האסטרטגי באיראן והדגיש את הלחצים הפנימיים העמוקים המטלטלים את המשטר. לדבריו, הדיבור הציבורי נוטה להתמקד ביכולות הצבאיות של איראן ושלוחיה, אך המציאות שונה, וישנה "בעיה פנימית גדולה" המייצרת לחץ אדיר על ההנהגה.

יגור הסביר כי מתחת לפני השטח רוחשים משברים עמוקים, הכוללים מחאות מוסתרות בפריפריה, כמו אלו שהתרחשו בבלוצ'יסטן, שבהן המשטר מנסה להסתיר את היקפן האמיתי. בנוסף, קיים מחסור קיצוני במאגרי מים באזורים כמו ח'וראסאן, המגביר את מרמור האזרחים. כפיית החיג'אב בכוח נוקשה מעידה על פחד עמוק של ההנהגה מאובדן שליטה ציבורית.

לדברי יגור, הלחצים הפנימיים הללו מובילים את טהרן להסלמה אזורית מכוונת דרך הפעלת שלוחיה, במטרה לגרד את הקצוות, לבחון את תגובות הצד השני, ולהסיט את דעת הקהל מהצרות הפנימיות. הוא התייחס למתקפות על נמל התעופה בריאד כאירוע מכוון בעל משמעות אסטרטגית, שנועד לבחון את התגובה האזורית והבינלאומית.

בנוגע לזירה האמריקאית, יגור הביע ספקנות לגבי המשקל המרכזי המיוחס לבחירות האמצע כפקטור מכריע בקבלת החלטות הבית הלבן. הוא ציין כי מהלכים מדיניים של טראמפ מעידים על היערכות מוקדמת, אך הדגיש כי היעד האסטרטגי המרכזי צריך להיות הפלת המשטר באיראן, ולא פעולות תגובה נקודתיות שאינן מניעות מטרה זו.

ההיערכות האמריקאית בשטח, הכוללת תגבור כוחות ופריסת נושאות מטוסים, מצביעה על כך שהשבועות הקרובים צפויים להיות קריטיים. יגור העריך כי איראן עשויה לדרדר בכוונה את המצב מתוך הנחה מוטעית שתגובת ארה"ב תישאר מוגבלת.