בין אבי גיל לקטאר: נתניהו כהרגלו בורח מאחריות

העברת דלק וכסף קטארי לעזה בזמן המלחמה מעוררת ביקורת על בריחה מאחריות מצד ראש הממשלה נתניהו וממשלתו. למרות שקטאר נחשבת למממנת מרכזית של חמאס, ישראל נמנעת מלהכריז עליה כמדינת אויב, וראש הממשלה אף נמנע מהרחקת יונתן אוריך, שעבד עבור קטאר, ובכך משדר מסר שקטאר "בסדר". נתניהו ושריו נמנעים מלומר לציבור את האמת על האילוצים המאלצים את ישראל לתעדף בין הרצוי למצוי, מצב שיימשך כל עוד עתיד הרצועה אינו מוכרע.

ההחלטה על עתיד עזה, כמו גם החלטות ביטחוניות נוספות מול איראן, נדחות לאחר הבחירות והקמת הממשלה החדשה. ישראל וארצות הברית חלוקות דאגה מהתעצמות איראן, אך האמריקנים ממתינים לבחירות האמצע בנובמבר.

הזירות הביטחוניות הפתוחות והטיפול בהן מככבות במערכת הבחירות, כאשר נתניהו מדבר על הצורך להכריע ויריביו מצביעים על כישלונו לעשות זאת. סוגיות אזרחיות בוערות כמו חינוך ויוקר המחיה, וכן חוק הגיוס, נדחקות לשולי השיח הציבורי בישראל.

ברקע הקמפיינים, בלט ראיון של המזכיר הצבאי לשעבר של נתניהו, אבי גיל, שהציג מידע חדש בנוגע לאירועי 7 באוקטובר. הליכוד ניסה להשחיר את גיל, אך התקשה לטשטש את דבריו, כולל האשמות על שינוי פרוטוקול בידי ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן. המשטרה אישרה המלצה להעמיד את ברוורמן לדין על זיוף מסמך רשמי. גיל עצמו ספג מתקפות ופייק ניוז בניסיון להציגו כיריב פוליטי. הפערים בין גרסתו של גיל לגרסת נתניהו לגבי ההתרעות וההצעות לחיסול בכירי חמאס מחייבים בירור מעמיק, שבלעדיו ישראל לא תפיק לקחים ולא תתקדם לריפוי לאומי.