הדיווח שמדאיג את ישראל: איראן שיקמה את מפעלי הטילים, ומסוגלת לחדש במהירות את מאגרי הנשק

למרות חודשים של תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקניות נגד תשתיות צבאיות באיראן, הערכות חדשות מצביעות על כך שהמשטר בטהרן הצליח לשקם חלק ניכר ממפעלי ייצור הטילים והכטב"מים שלו. יכולות אלו עשויות לאפשר לאיראן לחדש במהירות את מלאי אמצעי הלחימה שנפגעו, ומעלות סימן שאלה לגבי היקף הפגיעה בתעשייה הצבאית האיראנית. משמרות המהפכה פועלים להשבת קווי ייצור לכשירות, תוך קבלת סיוע רוסי הכולל אספקת אמצעי לחימה, המסייע לאיראן להתמודד עם הפגיעה במלאי הנשק שלה.

שיתוף הפעולה הביטחוני בין רוסיה לאיראן מקבל משמעות אסטרטגית מיוחדת, ומחייב מעקב מודיעיני הדוק מצד ישראל, לנוכח האפשרות שהסיוע הרוסי יתרום לפיתוח טילים בליסטיים ואמצעי לחימה נוספים המאיימים על ישראל ובעלות בריתה.

בבית הלבן, הנשיא דונלד טראמפ ואנשי ממשלו ממשיכים להציג את התקיפות כהישג צבאי משמעותי, אך ההערכות בדבר שיקום המפעלים מעלות שאלות לגבי יכולתה של איראן להתאושש. הפנטגון בחן תוכניות לפעולה צבאית ממוקדת ועוצמתית, אך טראמפ שוקל את השלכותיה, וייתכן שמעדיף להימנע מהסלמה לפני הבחירות בנובמבר.

במקביל, משמרות המהפכה ממשיכים להפעיל לחץ על תנועת כלי השיט במצר הורמוז, עם איומים להרחבת העימות הימי. איראן מנסה להשתמש במיקומו האסטרטגי של המצר כאמצעי לחץ מול וושינגטון.

במישור המדיני, נמשכים המגעים העקיפים בין איראן לארה"ב באמצעות מתווכים. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ציין כי טהרן בוחנת את העמדות האמריקניות, אך הפערים נותרו משמעותיים, בעיקר סביב תוכנית הגרעין והסנקציות. ראש הארגון לאנרגיה אטומית, מוחמד איסלאמי, שב והבהיר כי איראן לא תוותר על העשרת אורניום.

מבחינת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, מניעת התגרענותה של איראן והגבלת יכולותיה הצבאיות נותרות מטרות מרכזיות. השאלה המרכזית היא האם הלחץ הצבאי והכלכלי, לצד המגעים המדיניים, יספיקו לשינוי התנהלות המשטר, או שתידרש פעולה נוספת. המערכה נגד האיום האיראני רחוקה מסיומה, והשיקום האפשרי של מפעלי הטילים והסיוע הרוסי מציבים אתגר משמעותי.