הפתק בכיס של סינוואר, ומה שלא נכתב בו

ב-16 באוקטובר 2024 חוסל מנהיג חמאס יחיא סינוואר ברפיח. בבדיקת גופתו נמצאו מסמכים, ביניהם פתק סודי בכתב ידו שכלל שמות קוד של מנהרות ודירות מסתור. למרות המידע הרב שנחשף, כולל "קלסרים של סינוואר" שאותרו במנהרות, גורם בכיר באמ"ן הבהיר כי לא נמצא כל רמז למועד המתקפה של 7 באוקטובר. בקהילת המודיעין עדיין נחלקים בשאלה כיצד נשמר סוד התאריך והשעה, והאם סינוואר שמר זאת בראשו בלבד או ששותפו מעטים נוספים. קצין מאמ"ן הסביר כי רמת המידור הקיצונית של סינוואר הייתה הגיונית מבחינה מבצעית, שכן ללא התרעה מפורשת, ישראל הייתה רואה כל הכנה כתרגיל שגרתי.

המחקר על כישלון המודיעין, בראשות ראש אגף המודיעין האלוף שלומי בינדר, מפריד בין המידע שהיה בידי צה"ל לפני 7 באוקטובר לבין הממצאים שאותרו במנהרות. לפני המתקפה, תוכנית "חומת יריחו" נתפסה בצה"ל כלא בת-ביצוע. לאחר הכניסה הקרקעית, נחשפו מסמכים רבים, חלקם בכתב ידו של סינוואר, שגילו הנחיות לשידור "שקט תעשייתי" והבלגה מול תקיפות צה"ל כדי להרדים את המודיעין הישראלי, לצד פקודות מפורטות לכיבוש מוצבים וחטיפות. סינוואר בחן מועדים שונים במהלך 2023, ובחר לבסוף ב-7 באוקטובר, שבת וחג, כתנאים אופטימליים בשל כוננות נמוכה ודלילות כוחות.

הפער בין המציאות בשטח להערכת אמ"ן מחזיר לממצאי ועדת אגרנט, שחקרה את כישלון מלחמת יום הכיפורים. קצין באמ"ן ציין כי הבעיה לא הייתה חוסר במידע, אלא כשלים פסיכולוגיים ותפיסתיים, ביניהם "הטעות הנגררת" (הנחת היסוד שחמאס פניו להסדרה) ו"הטיית האישוש" (חיפוש נתונים התומכים בקונספציה תוך התעלמות מאותות אזהרה). הערכת המצב האסטרטגית השנתית גם היא הרדימה את המערכת ויצרה אשליה של שליטה. ד"ר מיכה גודמן הסביר כי הרצון להאמין בניצחון במבצע "שומר חומות" הוביל להאמונה ש"חמאס מורתע", מה שגרם לחיפוש מידע מאשר בלבד. הוא הוסיף כי הקשב הפנוי המתכווץ והיעדר "גמישות קוגניטיבית" תורמים לעיוורון.

קצין מאמ"ן הדגיש את המתח בין החשש מהתרעת שווא למחיר ההחמצה, והזכיר מקרה בוחן מסוריה ב-2013, בו דילמה דומה לגבי שיגור טיל סקאד גרמה לחוסר החלטה. הוא הסביר כי "הקברניטים לרוב מבקשים תשובה של 100% ודאות", אך המתנה לוודאות מוחלטת עלולה להוביל לכך שהטיל כבר יהיה באוויר. גם ב-7 באוקטובר, "הסימים" והתנועה ברצועה התפרשו בטעות כתרגיל. לו היה צה"ל מגיב ומונע את ההפתעה, ללא "אקדח מעשן" בכתב, לא הייתה דרך להצדיק את ההתרעה, והתרעת שווא הייתה מחזקת את הקונספציה שחמאס מורתע.

ראש אמ"ן הגדיר את שדרוג "התרעת המלחמה" כמשימה עליונה, תוך הקמת חמ"ל התרעה רב-זירתי. המצפן החדש קובע כי התרעה אינה מחייבת צירוף של "כוונה ויכולת" יחד, אלא יש להתריע גם כאשר מזהים שינוי היערכות של האויב. התחקירים גילו כי התהליך המודיעיני קרס לחלוטין, כולל בלילה שלפני 7 באוקטובר, כאשר כל הגורמים חלקו את אותה קונספציה. באמ"ן הוחלט לחזור ליסודות המקצוע ולשים דגש על המתח בין הקמ"ן למפקד, למנוע מצב בו הקמ"ן מיישר קו עם תפיסת המפקד. גם ב-1 באוקטובר 2024 נרשם כשל בהערכה, כאשר איראן שיגרה טילים בליסטיים, והמודיעין פירש את ההיערכות האיראנית כאיתות הרתעתי בלבד. קצין מאמ"ן סיכם כי נדרשת "ענווה אמיתית" והיכולת להכיר בטעות ולחשב מסלול מחדש.