"ברגע שסוגרים מקור מימון אחד, מקור מימון אחר מתחזק": הלחץ הכלכלי על איראן לא מוביל לקריסה מהירה של המשטר
ארצות הברית מגבירה את הלחץ הכלכלי על איראן, אך המשטר ומשמרות המהפכה מצליחים לעקוף סנקציות באמצעות מנגנונים מורכבים. חוקרת בכירה מסבירה כי הלחץ אינו מוביל לקריסה מהירה, אלא לתהליך ממושך, וכי משמרות המהפכה צברו הון עצמאי. האכיפה על הסנקציות משתפרת אך עדיין אינה הרמטית, וקשיים נובעים מזיהוי בעלי נכסים והעדר מוטיבציה לאכוף. מקורות הכנסה חדשים, כמו סחר בבני אדם וקריפטו, מקשים על המאבק, ונדרשת אכיפה הרתעתית יותר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הלחץ הכלכלי האמריקאי על איראן אינו מוביל לקריסה מהירה של המשטר, אלא לתהליך ממושך.
- משמרות המהפכה צברו הון עצמאי המאפשר להם לעקוף סנקציות ולהעביר פעילות ממסלול למסלול.
- אכיפת הסנקציות על איראן השתפרה אך עדיין אינה הרמטית, וקיימים קשיים בזיהוי בעלי נכסים.
- סחר בבני אדם, כולל ניצול ילדים, הפך למקור הכנסה נוסף עבור משמרות המהפכה.
- שוק הקריפטו מקשה על אכיפת הסנקציות בשל הצורך לקשור כתובות דיגיטליות לאנשים אמיתיים.
- נדרשת אכיפה הרתעתית יותר, הכוללת השלכות פליליות ומומחיות פיננסית, כדי להילחם בעקיפת סנקציות.
ארצות הברית מגבירה את הלחץ הכלכלי על איראן באמצעות הרחבת סנקציות ואכיפה ישירה יותר על מקורות הכנסה מרכזיים, אך המשטר האיראני ומשמרות המהפכה מיומנים בעקיפתן באמצעות חברות קש, צדדים שלישיים ומסלולי תשלום חלופיים. לדברי אלה רוזנברג, חוקרת בכירה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, הלחץ הכלכלי אינו מוביל לקריסה מהירה של המשטר, אלא לתהליך ממושך בדומה לנפילת ברית המועצות.
רוזנברג מבחינה בין כלכלת משמרות המהפכה לכלכלת איראן, ומסבירה כי למרות פגיעה בהכנסות המדינה, משמרות המהפכה צברו הון ונכסים משלהם המאפשרים להם להעביר פעילות ממסלול אחד לאחר. היא מציינת כי האכיפה על הסנקציות השתפרה מאז התקופה שלפני המלחמה, אך עדיין אינה הרמטית. היא מביאה דוגמאות לאכיפה חלשה בעבר, כמו משרדי חברת הנפט הלאומית האיראנית ברוטרדם או מלון בפרנקפורט המקושר למנהיג העליון מוג'תבא חמינאי, שהוטלו עליו סנקציות רק לאחרונה.
הקושי באכיפה נובע מהצורך לזהות את המרוויח האמיתי ולהוכיח קשר לנכס, תהליך שמוסדות פיננסיים רבים חסרים מוטיבציה לבצע. משמרות המהפכה מיומנים בעקיפת סנקציות באמצעות צי צללים, העברות נפט בין מכליות ושימוש במטבעות קריפטוגרפיים. רוזנברג מציינת כי סחר בבני אדם, כולל ניצול ילדים איראנים ואפגנים לעבודת כפייה ולחימה, הפך למקור הכנסה נוסף, כאשר מהגרים ופליטים מגויסים למסגרות חמושות ואף נשלחים לזירות לחימה כמו סוריה ואוקראינה.
שוק הקריפטו מקשה על האכיפה בשל הצורך לקשור כתובות דיגיטליות לאנשים אמיתיים ולעקוב אחר שרשרת הראיות. גם כאשר מוצא צו הקפאה, הוא כפוף לרגולציה המקומית של הבורסה. רוזנברג מדגישה כי חלק מהעושר של משמרות המהפכה נחשף בפלטפורמות דיגיטליות, כמו חשבונות אינסטגרם של ילדי בכירים המציגים אורח חיים ראוותני. היא קוראת להפוך את האכיפה להרתעתית יותר, באמצעות השלכות פליליות ושינוי הרכב מערך האכיפה כך שיכלול אנשי מקצוע מתחום הפיננסים.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
