ה-AI חוסך לעורכי הדין שעות עבודה - אבל, מאיים על מקור ההכנסות המרכזי שלהם

התפתחות הבינה המלאכותית (AI) משנה את מודל ההכנסות המסורתי של משרדי עורכי דין, המבוסס על חיוב לפי שעות עבודה. טכנולוגיות AI מאפשרות לבצע משימות משפטיות מורכבות, שבעבר ארכו שעות, בתוך דקות. שינוי זה מעורר שאלות לגבי אופן ההתמודדות של משרדים עם המודל העסקי החדש, במיוחד לאור ציפיות הלקוחות לשינוי בשיטות התמחור.

מחקר עולמי של תומסון רויטרס מצא כי 71% מהיועצים המשפטיים בחברות מצפים שמשרדי עורכי דין ישנו את שיטת החיוב שלהם בעקבות השימוש ב-AI. כ-28% מהמשרדים כבר ביצעו שינויים כאלה, ו-33% מהמחלקות המשפטיות שוקלות להחליף משרדים שאינם מציגים שיפור בעבודה באמצעות AI. בארה"ב, שכר הטרחה השעתי של עורכי דין יכול להגיע לאלפי דולרים, והקיצור המשמעותי בזמני העבודה באמצעות AI הופך את המודל המסורתי לבעייתי.

משרדי עורכי דין מובילים בעולם, כמו איי אנד או שירמן, דייוויס רייט טרמיין, ואשורסט, כבר משלבים כלי AI לטובת מחקר משפטי, ניתוח מסמכים וסיכום חוזים, מה שמוביל לקיצור דרמטי בזמני טיפול. גם חברות ביטוח כמו AIG באוסטרליה משתמשות בטכנולוגיה זו לבדיקת חשבונות וטיפול בעניינים משפטיים. בישראל, משרדים גדולים כמו מיתר, הרצוג פוקס נאמן, גולדפרב גרוס זליגמן וגורניצקי משלבים כלי AI בתהליכי העבודה ובוחנים מעבר לתמחור משולב.

השימוש ב-AI מעלה גם אתגרים משמעותיים עבור עורכי דין צעירים. משימות שגרתיות, כמו קריאת מסמכים וחיפוש פסיקות, ששימשו בעבר להכשרה וצבירת ניסיון, עוברות כעת לאוטומציה. הערכות מצביעות על ירידה של 20%-30% בצורך במתמחים בחלק מהמשרדים בישראל. בנוסף, קיים חשש שההכשרה תתארך, וכי עורכי דין צעירים יתקשו לרכוש מיומנויות של שיקול דעת עצמאי. יש גם סיכונים טכנולוגיים, כמו שימוש בכלים לא מאושרים וחשיפת מידע חסוי, וכן הצורך בבקרה אנושית על התוצאות שה-AI מפיק.