ארה"ב מטילה סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי; האיחוד האירופי מזהיר

ממשל טראמפ הטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ביום שישי, שעות לאחר ששופטת לשעבר בבית הדין זכתה בפרס נובל לשלום. צעד זה מציב את וושינגטון במסלול התנגשות דיפלומטי עם בעלות בריתה האירופיות. בית הדין גינה את המהלך כ"התקפה על שלטון החוק ועל יסודות המערכת המשפטית הבינלאומית", וקרא ל-125 המדינות החברות לפעול להגנתו. "גורלנו כעת נמצא גם בידי המדינות שיצרו אותנו", נמסר בהצהרה, "לא מדובר רק בהגנה על מוסד אחד, אלא בהגנה על הסדר הבינלאומי המבוסס על שלטון החוק".

ממשל טראמפ מתנגד לבית הדין, שנוסד ב-2002 כדי לשפוט פושעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ובעבר כבר הטיל סנקציות על תובעים ושופטים בו. הסנקציות החדשות מרחיבות את הטווח ועלולות לפגוע גם בחברות המספקות שירותים לבית הדין עצמו, מה שמהווה מתקפה חסרת תקדים על מוסד שנוסד באמנה בינלאומית. ארה"ב חתמה בעבר על "רומא סטטוט" שייסד את בית הדין, אך מעולם לא אשררה אותו.

שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, הצהיר כי "הנשיא טראמפ לעולם לא יאפשר לבית הדין הפלילי הבינלאומי לשפוט אמריקאים". לדבריו, "לכן, אנו אוסרים על עסקאות עם בית הדין הנתעב הזה, חוסמים את משאביו ומשתקים את יכולתו לפעול". משרד האוצר האמריקאי הודיע על הסנקציות, שייכנסו לתוקף לאחר תקופת חסד של שישה חודשים, וכוללות כמה חריגים שיאפשרו עסקאות מסוימות הקשורות לתקשורת, תוכנה, תשלום פנסיה ועסקאות הקשורות לעצורים. רוביו הוסיף כי הסנקציות נועדו לאפשר לבית הדין ולמדינות החברות בו הזדמנות לטפל בחששות ארה"ב, והן יותאמו אם הדרישות לא ייענו.

וושינגטון מודאגת מזה זמן רב משני צווי מעצר שהוצאו על ידי בית הדין נגד בכירים ישראלים, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן מחקירה קודמת נגד חיילים אמריקאים באפגניסטן. סגנית התובעת הכללית של בית הדין, נזיה שרים חאן, אמרה כי "מטרת הסנקציות היא לערער את שלטון החוק הבינלאומי ואת עבודתה של רשות שיפוטית עצמאית", אך הדגישה כי "עבודתנו בכל התיקים הנמצאים בטיפולנו, בחקירותינו ובמשפטים שלנו תימשך".

אחראית מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, ציינה כי תקופת ששת החודשים "מספקת הזדמנות לדיאלוג", אך הוסיפה כי לאיחוד "יש אפשרויות להבטיח שבית הדין יוכל להמשיך בעבודתו החיונית". שר החוץ הבלגי קרא להפעיל את חוק ההגנה של האיחוד האירופי כדי להגן על בית הדין. בית הדין הפלילי הבינלאומי הגיש אישומים פומביים נגד יותר מ-70 איש, כולל מנהיגים עולמיים. בנוסף לנתניהו, בית הדין ביקש לעצור דמויות מחמאס. בין הנאשמים האחרים נמנים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא סודאן לשעבר עומר אל-בשיר, ומועמר קדאפי. התביעות נגד נשיא קניה ויליאם רוטו ונשיא קניה לשעבר אובהורו קניאטה בוטלו.

ועדת פרס נובל ציינה כי הענקת הפרס השנה נועדה "להזכיר" כי "שופטים ומוסדות של החוק הבינלאומי נתונים להתקפות פוליטיות". בית הדין, הממוקם בהולנד, נהנה בעבר מתמיכה חזקה של מדינות חברות, כולל בעלות ברית מרכזיות של ארה"ב. שופטת לשעבר בבית הדין, נאוופטי פילאי, זכתה בפרס נובל לשלום על עבודתה בתחום הצדק הפלילי הבינלאומי. הסנקציות האמריקאיות בדרך כלל אוסרות על כל חברה שבסיסה בארה"ב לקיים כל קשר עם גוף שמוטל עליו סנקציות. ממשל ביידן ביטל בעבר סנקציות שהוטלו על ידי ממשל טראמפ על פקידים בבית הדין. וושינגטון הודיעה על הסנקציות החדשות ימים ספורים לאחר שובו של טראמפ לנשיאות בינואר 2025. פקידי בית הדין נערכים מזה חודשים לאפשרות של הטלת סנקציות, וביצעו מעבר של תוכנות מחשב לחלופות קוד פתוח וסידורי שירותי בנקאות וביטוח חדשים.