התעלומה נפתרה: מה באמת קרה בתוך המפעל הענק בצפון?

מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS ONE חושף כי מפעל הארגמן העתיק בתל שקמונה, שהיה המפעל הגדול ביותר להפקת ארגמן במזרח הים התיכון בתקופת הברזל, שימש למעשה כמתחם רב-תכליתי שייעודו השתנה עונתית. ממצאי חפירות שנערכו בשנת 2023 בהובלת אוניברסיטת חיפה מצביעים על כך שבתקופת המלך ירבעם השני, האתר שימש למספר תעשיות במקביל, ולא רק לייצור צבע הארגמן.

החוקרים מצאו כי המבנים באתר שימשו לסחיטת זיתים בסתיו, למגורים ולרעיית צאן בחורף, ולמלאכת טקסטיל באביב. המעבר בין השימושים השונים התאפשר באמצעות שיטה מתוכננת של פיזור שכבות אפר מעל גללי בעלי חיים, פעולה ששימשה לחיטוי, מניעת ריחות ושליטה במזיקים, לפני שהמקום חזר לשמש לייצור הארגמן.

התגלית התבססה על ניתוח מיקרוסקופי מתקדם של גושי קרקע וחתכים זעירים, שזיהו שרידים כמו אפר עץ, גלעיני זיתים וגללי בעלי חיים. ד"ר אייזק אוגלובלין-רמירז, שניתח את השרידים, הסביר כי שכבות העפר משמרות סיפור מפורט הרבה יותר על השימוש באתר לאורך זמן.

הבנת השימוש הרב-תכליתי והעונתי באתר משנה את התפיסה של החוקרים לגבי כלכלת העת העתיקה. ד"ר גולן שלוי, מוביל חפירה, ציין כי יש לשאול מה נעשה במבנה בשאר ימות השנה, ולא רק לייחס אותו לתעשייה אחת, כמו בית בד. הממצאים, שבהם השתתפו גם סוניה פינסקי ופרופ' איילת גלבוע, מעידים על תכנון כלכלי וגמישות תפעולית בחברות קדומות, כפי שסיכם פרופ' דוד פריזם, המדגיש את השילוב בין ממצאים ארכיאולוגיים ומיקרו-ארכיאולוגיים להבנה חדשה של פעילות קדומה.