"שותפה לרצח עם": זוכת פרס נובל לשלום שהסגירה מתנגדי משטר

המשפטנית הדרום-אפריקנית נאווי פיליי, בת 85, הוכרזה כזוכת פרס נובל לשלום לשנת 2026. הזכייה מעוררת מחלוקת בינלאומית בשל האשמות על מסירת מידע למשטר הסיני, יחס סלחני לדיקטטורות וביקורת חריפה נגד ישראל.

פיליי זכתה בפרס על מאמציה לקדם שלום ומשפט בינלאומי, לאחר קריירה שכללה מאבק באפרטהייד, כהונה כשופטת בטריבונל לרואנדה, שפיטה בבית הדין הפלילי הבינלאומי וכנציבת זכויות האדם של האו"ם בשנים 2008-2014. שעות ספורות לאחר ההכרזה, צפו מחדש עדויות על התנהלותה מול משטרים דכאניים.

עורכת הדין אמה ריילי, עובדת לשעבר בנציבות זכויות האדם של האו"ם, טענה כי בתקופת כהונתה של פיליי העביר האו"ם לשלטונות בבייג'ינג רשימות של מתנגדי משטר סינים. לדברי ריילי, המשלחת הסינית ביקשה לדעת אם אנשים מסוימים נרשמו להשתתף בדיוני מועצת זכויות האדם בז'נבה, ואנשי הנציבות סיפקו לה אישורים מראש ללא ידיעת הפעילים. ריילי האשימה את פיליי ב"שותפות לרצח העם האויגורי" וטענה כי פוטרה מתפקידה משום שהתריעה על המעשים. הטענות מגובות חלקית בתיעוד רשמי, ושר החוץ ההולנדי לשעבר, סטף בלוק, אישר ב-2019 כי הנציבות העבירה שמות לסין. באו"ם טענו מנגד כי מדובר היה במידע פומבי וכי לא נגרם נזק לפעילים.

בעקבות הזכייה, מנכ"ל ארגון UN Watch, הלל נוייר, דרש מוועדת נובל הסברים על המידע שנמסר למשטר בבייג'ינג. בישראל, פיליי מוכרת כמי שהובילה את ועדת החקירה של האו"ם על ישראל ויהודה ושומרון, אשר פרסמה דוח המאשים את ישראל ב"רצח עם" ברצועת עזה לאחר מתקפת 7 באוקטובר, טענה שישראל דוחה בתוקף. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, גינה את ההחלטה להעניק לה את הפרס וכינה אותה "מבישה".

קריירה דיפלומטית נוספת של פיליי לוותה במחלוקות. ב-2010 היא נמנעה מלהגיע לטקס הענקת פרס נובל לשלום למתנגד המשטר הסיני הכלוא ליו שיאובו. בנוסף, בדיקה של UN Watch העלתה כי בתקופת כהונתה נמנעה פיליי מלבקר את מצב זכויות האדם ב-34 מדינות, בהן סעודיה, צפון קוריאה וקובה. בוועידת האו"ם נגד גזענות ב-2009, היא אפשרה לנשיא איראן דאז מחמוד אחמדיניג'אד לשאת נאום חריף, והודתה מאוחר יותר כי הייתה "קצת נאיבית".