ישראל תשקיע 3 מיליארד שקל בפיתוח בינה מלאכותית ותשאף לעצמאות טכנולוגית
תורגם ותומצת מתוך Mignews על ידי baba
ישראל מתכננת להשקיע כ-3 מיליארד שקלים בפיתוח בינה מלאכותית (AI) במסגרת תוכנית ממשלתית רב-שנתית, במטרה להפוך למרכז עולמי מוביל בתחום. התוכנית, שהוכרזה על ידי ראש הממשלה נתניהו, תתמקד במחקר, סטארט-אפים, תשתיות טכנולוגיות, הטמעת AI בשירותים ממשלתיים ובחינוך. גנדלמן, יועץ משרד ראש הממשלה, הדגיש את השאיפה לעצמאות טכנולוגית מישראל מפלטפורמות זרות, וציין את המשך השקעותיהן של חברות בינלאומיות בישראל. פיתוח ה-AI קשור גם לרפורמה בחינוך, להבטחת כוח אדם מיומן.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ישראל תשקיע כ-3 מיליארד שקלים בפיתוח בינה מלאכותית במסגרת תוכנית ממשלתית רב-שנתית.
- התוכנית נועדה להפוך את ישראל למרכז עולמי מוביל בתחום הבינה המלאכותית.
- ההשקעה תתמקד במחקר, סטארט-אפים, תשתיות טכנולוגיות, וכן בהטמעת AI בשירותים ממשלתיים ובחינוך.
- ישראל שואפת להשיג עצמאות טכנולוגית ולהימנע מתלות בפלטפורמות AI זרות.
- הפיתוח קשור גם לרפורמה בחינוך, להבטחת כוח אדם מיומן לתעשייה הטכנולוגית.
ישראל מתכננת להשקיע כ-3 מיליארד שקלים בפיתוח תחום הבינה המלאכותית (AI) במסגרת תוכנית ממשלתית רב-שנתית, במטרה להפוך למרכז עולמי מוביל בתחום. כך מסר יועץ משרד ראש הממשלה, דמיטרי גנדלמן, בראיון בלעדי. התוכנית, שהוכרזה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגוסט 2026, תתמקד לא רק במחקר וסטארט-אפים, אלא גם בבניית תשתיות טכנולוגיות, כולל הקמת מרכזי נתונים גדולים להכשרת מודלים של AI. חברת Nebius הוזכרה כאחת המשתתפות בפרויקטים אלו.
בנוסף, התוכנית שמה דגש על הטמעת AI בשירותים ממשלתיים, במטרה לאוטומטיזציה של עבודה אדמיניסטרטיבית ופישוט תהליכים עבור האזרחים. גם מערכת החינוך תהיה יעד מרכזי, עם שימוש בכלים קיימים ופיתוח פתרונות ישראליים ייעודיים.
גנדלמן הדגיש את החשיבות האסטרטגית של עצמאות טכנולוגית, ואמר כי ישראל שואפת "לא להיות תלויה לחלוטין בפלטפורמות זרות כמו Claude, ChatGPT ומערכות AI אחרות". לשם כך, המדינה תתמוך בפיתוחים מקומיים, כוח חישוב ומומחים ישראלים.
היועץ ציין גם את המשך ההשקעות של תאגידים בינלאומיים כמו NVIDIA ואמזון בישראל, כולל פתיחת יחידות מחקר והשקעה בתשתיות, כדוגמת פרויקטים טכנולוגיים בקריית גת. "המטרה שלנו היא לבנות מדינה שתהיה מהמובילות העולמיות בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והכלכלה ההייטקית", הוסיף גנדלמן.
לבסוף, גנדלמן קישר את פיתוח ה-AI לרפורמה בחינוך, והסביר כי הכשרה מתמטית וטכנית חזקה בקרב תלמידים חיונית לאספקת כוח אדם מיומן לתעשייה הטכנולוגית.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
