רגע אחד מכאיב בליטא הבהיר לי: האנטישמיות הישנה חיה ובועטת

הכותב מתאר את תחושת החרדה הגוברת לנוכח הגל הפרו-פלסטיני והאנטי-ישראלי במערב, המגיע לטענתו לרמה של "צונאמי אופנתי". הוא מציין כי הדאגה העיקרית אינה רק הידרדרות מעמדה של ישראל במדינות דמוקרטיות, אלא ההשלכות המעשיות של תופעה זו, הכוללות דה-לגיטימציה לקיום ישראל ושלילת זכותה להגן על עצמה, כפי שבא לידי ביטוי בסיסמאות כמו "מוות לצה"ל".

הכותב טוען כי הדה-לגיטימציה חרגה מהשיח הפוליטי והפכה למעשית, ומתבטאת בהצהרות פוליטיקטיות, הצבעות נגד ישראל בפורומים בינלאומיים, החרמת תיירים ישראלים, ואף חקיקה המונעת מישראל רכש צבאי. הוא מזהיר כי מגמה זו גואה גם בארצות הברית ומסכנת את תמיכתה של המעצמה.

לדבריו, הגורמים המציתים את השנאה לישראל הם איסלאמיסטים, ארגוני שמאל קיצוני ואנשי אקדמיה המקבלים מימון מקטאר וסעודיה. הוא מוסיף כי גורמים נוספים המזינים את ה"רוח האנטי-ישראלית" הם ההרס בעזה, מצב האוכלוסייה הפלסטינית שם, והתעמרות של "פורעים וטרוריסטים יהודים" בפלסטינים בגדה המערבית, לצד אוזלת היד של כוחות הביטחון הישראלים.

הכותב מתאר ביקור שערך בווילנה, ליטא, שם השתתף בוועידת עיתונאים. הוא נדהם לשמוע כי רשת תקשורת מרכזית במדינה הטילה על תחקירניה משימה לבדוק אם יש אמת בטענה עתיקה לפיה יהודים מערבבים דם של ילדים נוצרים במצות לפסח. העובדה שגוף תקשורת מודרני בדק טענה אנטישמית מימי הביניים, לטענתו, מעידה שהאנטישמיות הקלאסית עדיין חיה ובועטת, וכי הגל האנטי-ישראלי הנוכחי מעורר גם את האנטישמיות הישנה והפרימיטיבית.