בחירה ראשונה: כך מצביעים צעירים בישראל - ומה מניע אותם

סקר חדש שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" חושף את העדפותיהם הפוליטיות של צעירים בגילאי 18-22, המצביעים לראשונה בבחירות.

הסקר, שנערך על ידי מכון "דיאלוג" בקרב 543 צעירים, מצביע על מוטיבציית הצבעה גבוהה, כאשר 67% מהמשיבים הצהירו שיצביעו בוודאות, ו-19% נוספים שוקלים זאת. עם זאת, 14% עדיין לא החליטו למי להצביע, כאשר שיעור המתלבטים גבוה יותר בקרב נשים (20%) לעומת גברים (8%).

בניגוד להוריהם, הצעירים אינם מזהים מפלגה דומיננטית אחת. התמיכה מתפזרת על פני מפלגות רבות, כאשר אף מפלגה לא מגיעה ל-10% תמיכה. "עם הנצח" מובילה במעט עם כ-9% (16 מנדטים), ואחריה "עוצמה יהודית" ו"ישראל" עם כ-9% כל אחת (15 מנדטים). "הציונות הדתית-זהות" והליכוד מקבלות כ-8% (14 מנדטים).

מפלגות כמו "יש עתיד", "דמוקרטים", "יהדות התורה" ו"הרשימה המשותפת" זוכות לכ-5% תמיכה (8-9 מנדטים). "היחידה הכלכלית" ו"היחידה הלאומית" מקבלות כ-4% (6 מנדטים). מפלגת "הציבור החרדי" החדשה, שטרם עברה את אחוז החסימה בסקרים קודמים, זוכה בכ-3% מהקולות הצעירים, מספיק כדי לעבור את החסימה ולקבל 5 מנדטים.

מפלגות כמו ש"ס, רע"מ, "עם ישראל" (בהובלת עופר וינטר) ו"כחול לבן" אינן עוברות את אחוז החסימה בקרב קבוצת גיל זו. "ישראל חופשית" ו"עליי ירוק" מקבלות כ-1% תמיכה.

בקרב הנוער החילוני, התמיכה מתרכזת בעיקר ב"עם הנצח" (20%), "ישראל" (18%) ו"דמוקרטים" (17%). בקרב הנוער הדתי, "הציונות הדתית-זהות" מובילה עם 36%, ואחריה "עוצמה יהודית" עם 22%.

46% מהצעירים מצביעים כמצביעי הוריהם, בעוד 28% מצביעים שונה. בקרב מצביעי הליכוד, 71% מצביעים כמצביעי הוריהם.

מדיניות הביטחון של הממשלה משקפת את עמדותיהם של 48% מהמשיבים, כאשר הנתון גבוה יותר בקרב יהודים (54%) ודתיים (68%). לעומת זאת, בנושא גיוס החרדים ושוויון בנטל, רק 27% מרגישים שמדיניות הממשלה משקפת את עמדותיהם במידה רבה.

בנוגע לרפורמה המשפטית, הדעות חלוקות: 35% מרגישים שמיוצגים במידה רבה, ו-33% מרגישים שמיוצגים במידה מועטה או כלל לא.

שיקולי הביטחון (27%) ויוקר המחיה (25%) הם הגורמים המשפיעים ביותר על החלטת ההצבעה של הצעירים.