צפינו ב-Artificial לפני כולם - ולא סתם ניסו למנוע מכם לראות אותו
הסרט "Artificial", העוסק בעליית OpenAI ובתחום הבינה המלאכותית, זכה לבכורה עולמית בפסטיבל ניו יורק לאחר שאמזון-MGM גנזו אותו. הסרט מציג את איליה סוצקבר כגיבור המנסה לעצור את ההשלכות ההרסניות של הטכנולוגיה, בעוד סם אלטמן מתואר כנבל. הבמאי לוקה גואדנינו מזהיר מפני השאיפה לרווחים קצרי טווח והשלכותיה על האנושות והסביבה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הסרט "Artificial" עלה לבכורה עולמית בפסטיבל ניו יורק לאחר שאמזון-MGM גנזו אותו בשל קשריהם עם OpenAI.
- הסרט מציג את איליה סוצקבר כגיבור המנסה לעצור את ההשלכות ההרסניות של הבינה המלאכותית.
- סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מתואר בסרט כנבל צבוע וזומם, ואילון מאסק כליצן המונע מקנאה.
- הבמאי לוקה גואדנינו מזהיר מפני השאיפה לרווחים קצרי טווח והשלכותיה על האנושות והסביבה.
- הסרט מעלה דיון על עתיד הבינה המלאכותית ועל הסכנה של שימוש לרעה בטכנולוגיה או השתלטותה.
הסרט "Artificial", העוסק בעלייתה של חברת OpenAI ובתחום הבינה המלאכותית, עורר סערה עוד לפני בכורתו העולמית בפסטיבל הקולנוע בניו יורק. הנהלת אמזון-MGM, שהשקיעה 40 מיליון דולר בהפקה, החליטה לגנוז את הסרט בשל קשריה העסקיים עם OpenAI ועם מנכ"לה, סם אלטמן. אולפנים גדולים נוספים נמנעו מרכישת זכויות ההפצה, עד שחברת ניאון האמריקנית הצילה את הסרט ורכשה את זכויותיו.
הסרט מתמקד במסלול נסיקתו של אלטמן ו-OpenAI, אך מציג את איליה סוצקבר, המתכנת הישראלי-רוסי, כגיבור המנסה לעצור את ההשלכות ההרסניות של הטכנולוגיה. סוצקבר, שגדל בירושלים, מוצג כמי שמתחיל עם חזון תמים ומוצא את עצמו מנסה לתקן נזקים שנגרמו. בניגוד אליו, אלטמן מתואר כנבל צבוע וזומם, ואילון מאסק מוצג כליצן המונע מקנאה ותשוקה לכוח. הסרט משווה את הטכנולוגיה החדשה לשאיפות בלתי מרוסנות, ללא חמלה או רגישות אנושית.
העלילה עוקבת אחר סוצקבר מימיו כסטודנט באוניברסיטת טורונטו, תחת חסותו של פרופסור ג'פרי הינטון, "אבי הבינה המלאכותית", ועד להצטרפותו ל-OpenAI. הינטון, המודאג מהשלכות הטכנולוגיה, ממשיך בפיתוחה בגוגל, בעוד אלטמן ומאסק מקימים את OpenAI. הסרט מציג את אלטמן כמי שמשקר ומתמרן ללא הרף, בניגוד לסוצקבר התמים, שמתקשה להבין כיצד חבריו מתמסרים למכונות על חשבון האנושיות.
הבמאי לוקה גואדנינו, הידוע בסגנונו הפרובוקטיבי, מציג בסרט דמויות גבריות אינפנטליות וחסרות יכולת עיבוד רגשי, המזכירות את התוכנות שהן יוצרות. דמותה של מירה מוראטי, המנהלת הטכנולוגית, היא היחידה המוצגת כבעלת נפח נפשי המשלב שכלתנות וחמלה. הסרט מזהיר מפני השאיפה לרווחים קצרי טווח, המאיימת להחריב את העולם, בדומה לחורבן הסביבתי וההתחממות הגלובלית. הוא מציג את אלטמן כמי שמאמץ את דרכי הפעולה של המכונה, משנה חוקים ומרמה כדי להשיג את מטרותיו האנוכיות.
הסרט מציג דיון על עתיד הבינה המלאכותית, כאשר דמותו של ג'ייסון שוורצמן נושאת נאום אזהרה מפני שימוש לרעה בטכנולוגיה על ידי דיקטטורים ואנשי עסקים, או מפני שה-AI עצמו יהפוך לשליט-על. הסרט נתפס כאזהרה מפני צנזורה עתידית, שעלולה להיעשות לא רק על ידי מיליארדרים אלא גם על ידי המכונות עצמן.
מוזכרים