למה טוב לחתום הסכם עודפים עם מפלגה קטנה ולמה זה מסוכן?

מפלגת עוצמה יהודית, בראשות איתמר בן גביר, היא המפלגה היחידה שעברה את אחוז החסימה ולא חתמה על הסכם עודפים, דבר המציב אותה בדילמה. בן גביר נותר עם האפשרות לחתום עם מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר, אך חתימה כזו עשויה להכשיר את ההצבעה לווינטר. אי-חתימה על הסכם עלולה לעלות למחנה הימין במנדט. ההיסטוריה מלמדת כי הסכמי עודפים לא תמיד היו חפים מסיכונים. בבחירות 1969, הסכם בין רשימות לוויין ערביות של המערך גרם להפסד מנדט למפלגת קידמה ופיתוח, שהלך למפלגת הימין המרכז החופשי. בשל סיכונים אלו, מפלגות רבות נמנעו מחתימה בעבר.

שיטת חלוקת העודפים, שנקבעה בחוק באדר-עופר ב-1973, מעדיפה מפלגות גדולות, ולכן הסכם עודפים עם מפלגה קטנה יותר עשוי להניב מנדט נוסף. דוגמה לכך היא חתימת המפד"ל עם מפלגת עם אחד ב-2003, שזיכתה אותה במנדט נוסף. עם זאת, הסכם עם מפלגה קטנה טומן בחובו גם סיכון, כפי שקרה ב-2003 כאשר שינוי חתמה עם הירוקים וקיבלה מנדט אחד פחות. במערכת הפוליטית הישראלית, הסכמים בין ש״ס ליהדות התורה נטו להטיב עם ש״ס.

הסכמי עודפים עלולים גם לגרום נזק תדמיתי. ב-2013, יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' נמנעה מלחתום עם מרצ וחתימתה עם יש עתיד יוחסה לניסיון להתרחק מהשמאל. ב-2019, חתימת ליברמן עם כחול לבן גררה האשמות על עריקה למחנה השינוי.