סירוב להשכיר צימר לזוג גברים? כך נראית הלבנת פנים בשם ההלכה
פרופסור רוחמה וייס מתארת את התרבות הרגועה באיקריה שביוון, שם שירות ניתן לפני תשלום. היא מביאה כאנקדוטה הלכתית את סיפורם של רבי זירא ורב אסי, ומסיקה כי כבוד הבריות קודם להלכה. וייס מבקרת את יגאל כנען, שסירב להשכיר צימר לזוג גברים, וטוענת כי פעל מתוך פוליטיקה ולא הלכה, תוך הלבנת פנים ופגיעה בכבוד האדם.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- פרופ' רוחמה וייס מבקרת את יגאל כנען, בכיר לשעבר בנעם, שסירב להשכיר צימר לזוג גברים.
- וייס טוענת כי כנען פעל מתוך שיקולים פוליטיים ולא הלכתיים, תוך הלבנת פנים ופגיעה בכבוד האדם.
- הכותבת מביאה כאנקדוטה הלכתית את סיפורם של רבי זירא ורב אסי, ומסיקה כי כבוד הבריות קודם להלכה.
- וייס מתארת את התרבות הרגועה באיקריה שביוון, שם שירות ניתן לפני תשלום.
- הכותבת קוראת לנהוג לפי נימוס והתחשבות בזולת, כפי שלימד רב אסי.
הכותבת, פרופסור רוחמה וייס, מתארת את חוויותיה באיקריה שביוון, שם היא מתגוררת בשנה הקרובה. היא מספרת על סטמטיס, נהג מונית מקומי, שסידר לה רכב עבור בנה דניאל וחברתו מגי, והתעקש שהתשלום יוסדר מאוחר יותר, תוך שהוא אומר לה "תירגעי". התנהלות זו, בה השירות ניתן לפני התשלום, מנוגדת לתרבות המערבית אך נפוצה באיקריה, לדבריה.
בהמשך, וייס מתייחסת לסוגיית הכשרות והיחס אליה בספרות חז"ל. היא מביאה כאנקדוטה את סיפורם של רבי זירא ורב אסי, שהגיעו לפונדק ורבי זירא סירב לאכול מחשש ל"דמאי" (מזון שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות), בעוד רב אסי אכל ללא חשש. בסופו של דבר, מתברר שרב אסי צדק, ומכאן וייס מסיקה כי ההלכה מעדיפה נימוס וכבוד הבריות על פני החמרה הלכתית.
הכותבת מקשרת זאת למקרה עדכני בו יגאל כנען, בכיר לשעבר במפלגת נעם, סירב להשכיר צימר לזוג גברים דתיים. וייס טוענת כי כנען פעל מתוך שיקולים פוליטיים ולא הלכתיים, שכן ההלכה אינה אוסרת השכרת חדר לשני גברים, אך כן אוסרת הלבנת פנים וגירוש בסמוך לכניסת שבת. היא מסכמת כי יש לנהוג לפי הנימוס וההתחשבות בזולת, כפי שלימד רב אסי, ולא לחשב "חשבונות" הלכתיים באופן שיפגע באחרים.