הסרטון האחרון של ריף והכאב של אביו
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
אבי הרוש, אביו של סמל ריף הרוש ז"ל שנפל בעזה, שיתף בראיון על הכאב, הכעס והגעגוע העזים לאחר נפילת בנו. הוא סיפר על מחברות שכתב ריף, על אהבתו לחיים ועל רצונו להנציח את הנופלים דרך סיפור חייהם. הרוש פועל כעת לקידום חוק ההמשכיות ומגיש פודקאסט בנושא שכול גברי.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אבי הרוש, אביו של סמל ריף הרוש ז"ל, הביע כעס וגעגוע עזים לאחר נפילת בנו בעזה באפריל 2024.
- הוא תיאר את בנו כמי שאהב את החיים ולא חינך למות, והעדיף אותו חי על פני גיבור קבור.
- לאחר נפילתו, גילה הרוש מחברות שכתב בנו, המתארות את עולמו הפנימי ואהבתו למשפחה ולחיים.
- הרוש פועל לקידום חוק ההמשכיות ומגיש פודקאסט בנושא שכול גברי, מתוך רצון להשמיע קולות של אבות שכולים.
- הוא הדגיש את חשיבות ההנצחה דרך סיפורי החיים של הנופלים, ולא רק דרך מותם.
- המשפחה בחרה להמשיך לחיות למרות הכאב, כשהרוש מוצא נחמה בפעילות ציבורית ובמשפחתו.
אבי הרוש, אביו של סמל ריף הרוש ז"ל שנפל באפריל 2024 בדרום רצועת עזה, שיתף בשיחה כואבת על בנו, על הכעס והגעגוע העזים המלווים אותו מאז נפילתו. ריף, לוחם בהכשרה בבית הספר לקומנדו, נפל בגיל 20. אביו הביע כעס על בנו, באומרו כי העדיף אותו חי על פני גיבור קבור, והסביר כי חינך את ילדיו לאהבת המדינה והאדם, אך לא למות למענם. הוא סיפר כי ריף, למרות אהבתו לשירות, לא הסתיר את פחדיו, ואף הביע רצון לחוות את עזה לפני שנכנס אליה. הרוש שיתף גם בחוויות אישיות קשות, כמו חלום על הספד לבנו, ועל סרטון אחרון ששלח ריף למשפחתו ארבעה ימים לפני נפילתו, בו הרגיע אותם.
לאחר נפילת בנו, גילה הרוש מחברות שכתב ריף, בהן תיאר את עולמו הפנימי, אהבתו למשפחה, לחברים ולחיים, ואת רצונו לנצל כל רגע. הוא תיאר את ריף כצעיר אנרגטי שאהב לטייל ולנהוג, וכינה אותו "הדור שהציל את מדינת ישראל". הרוש פועל כעת לקידום חוק ההמשכיות ומגיש פודקאסט בגלי צה"ל העוסק בשכול הגברי, מתוך רצון להשמיע את קולם של אבות שכולים. הוא אף ראיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שסיפר על כאבו האישי לאחר נפילת אחיו יוני ז"ל, חוויה שאבי הרוש הזדהה איתה כשהודיעו לו על נפילת בנו.
הרוש הדגיש את חשיבות ההנצחה דרך הזיכרון של אופן החיים של הנופלים, ולא רק דרך מותם. הוא סיפר על השתתפותו בטקס הזיכרון הממלכתי ועל המפגשים עם משפחות שכולות נוספות, שחיזקו את הערכתו לדור הלוחמים הצעיר. למרות הכאב העצום והגעגוע, המשפחה בחרה להמשיך לחיות, כשהוא מוצא נחמה בפודקאסט, במפגשים עם חיילים ובאירועים לזכר הנופלים, וכן בזכות משפחתו הקרובה. הוא מתאר את הגעגוע כרגש הדומיננטי והכואב ביותר, ומוצא דרכים להתמודד עמו, לרוב לבדו.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
