עמית סגל טוען: כך מעריכים בליכוד את סיכויי הניצחון

בטור שפרסם הכתב עמית סגל, הוא מנתח את הערכות הליכוד לגבי סיכויי הניצחון בבחירות הקרובות, וכן את האתגרים המדיניים והביטחוניים העומדים בפני ישראל. לדברי סגל, צמרת קמפיין הליכוד התכנסה לדיון בתמונת המצב הפוליטית והגיעה למסקנה כי גוש הימין קרוב יותר לניצחון מאשר לתבוסה, למרות פערים משתנים בסקרים בין 49 ל-64 מנדטים לגוש נתניהו. בליכוד מעריכים כי היחלשותם של עופר וינטר וזליכה מתחת לאחוז החסימה עשויה לסייע לגוש הימין לנצח.

סגל מציין כי שתי שאלות מרכזיות מעסיקות את הליכוד: האם מצביעי הליכוד אדישים או נלהבים, והאם המעבר של מנדטים מהקואליציה לאופוזיציה מסתכם במנדט או שניים בלבד, או בחמישה עד שישה מנדטים. הוא מוסיף כי התנהלותו של בנימין נתניהו מול יריביו עשויה להעיד על ביטחונו בניצחון או חששו מהפסד, ומזכיר כי נתניהו שידר ביטחון גם בבחירות 1999.

בנוסף, סגל דן בעימות המדיני הצפוי מול הממשל האמריקני הבא, במיוחד אם ייבחר נשיא דמוקרטי, שיכול להעלות על הפרק הכרה במדינה פלסטינית, הגבלות על סחורות מההתנחלויות וסנקציות נגד פוליטיקאים ישראלים. הוא מתייחס גם לתוכנית טראמפ לסיום המלחמה בעזה, הכוללת שיקום, פירוז, שלטון שאינו חמאסי או של הרשות הפלסטינית, והחלפת מעורבות האו"ם במועצת שלום. סגל מציין כי יישום התוכנית תקוע בשל עיתוי השקתה, וכי ממשלת אחדות תוכל לקבל החלטות בנושא עזה.

לבסוף, סגל מתייחס לוויכוח הציבורי על עסקת החטופים, ומציין את דבריהם של אבינתן אור וברט מקגורק. הוא מבקר את האופן שבו הוצגו בעבר משפחות חטופים שהביעו עמדה דומה, וטוען כי השיח הציבורי סיגר חלק מהדעות כבלתי לגיטימיות. סגל מסכם כי הציבור יבחן את הפער בין הבטחת "הניצחון המוחלט" למצב בשטח, אך בבחירה בין ניצחון מוחלט לכישלון מוחלט, הציבור לא בהכרח יבחר באפשרות השנייה.