סמוטריץ', גם הרבנות היא משימה

המאמר מבקר את מפלגת הציונות הדתית, ובראשה השר בצלאל סמוטריץ', על הזנחת תחום הדת ומינוי רבני ערים במהלך ארבע השנים האחרונות. בעוד סמוטריץ' זכה לשבחים על פעילותו בתחומי הביטחון, הכלכלה וההתיישבות ביהודה ושומרון, נטען כי המפלגה לא השקיעה מספיק מאמצים בקידום רבנים מהציונות הדתית לתפקידים אלו, בניגוד למפלגת ש"ס שהקצתה לכך משאבים רבים.

הכותב מציג את טענתו של סמוטריץ' כי הוא נאלץ להתמקד בנושאים בוערים אחרים, אך מציין כי ניתן היה להקצות חברי כנסת או יועצים ייעודיים לנושא הדת. הוא מדגיש את החשיבות של תחזוק קשרים עם גורמים מקומיים ורבנים כדי להצליח בבחירות לרבנות, ומציין הצלחות נקודתיות כמו חוק הכשרות שקודם על ידי ח"כ אוהד טל.

בנוסף, המאמר דן במינוי דיינים חדשים ובכניסת רבני יהודה ושומרון לגוף הבוחר של הרבנות הראשית, אך מבקר את סמוטריץ' על כך שלא פעל מספיק לקידום מועמדים מהציונות הדתית לבחירות לרבנות הראשית, ועל התבטאויותיו בנוגע לזהותו של הרב קלמן בר כציוני דתי. נטען כי סמוטריץ' מגלגל אחריות על אחרים במקום להכיר בכשלונות המפלגה בתחום זה, ומבקש ממנו להציב את נושאי הדת כיעד מרכזי ולא כנטל.

המאמר מפרט כיצד רבנים רבים מהציונות הדתית, שגדלו בבתי מדרש מוכרים ותמכו ברב קלמן בר, לא נבחרו לתפקידי רבני ערים, בעוד מועמדים חרדים נבחרו במקומם בערים רבות. בנוסף, מוצגות הצלחות בתחום הדיינות ומינוי רבנים ביישובים מסוימים, אך נטען כי אלו הישגים מעטים ביחס לפוטנציאל.

לבסוף, המאמר מציג את עמדתו של סמוטריץ' לגבי בחירות לרבנות הראשית, בהן לטענתו הפסידו בגלל "מלחמות פנימיות", אך הכותב חולק על כך וטוען כי הציונות הדתית הרוויחה רב ראשי חשוב. נטען כי סמוטריץ' אינו מכיר ברב קלמן בר כציוני דתי, למרות תמיכה רחבה בו מצד רבנים רבים במגזר, וקורא לו להכיר בנושאי הדת כיעד מרכזי של המפלגה.