בין איראן למערב: אחרי פרשיית המטוס עומאן מנסה לשקם את המעמד האזורי
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
ניסיון ריסוק טיסת פליי־דובאי לישראל בידי טייס משנה עומאני מעורר מבוכה בעומאן ומעלה חשש לפגיעה במעמדה כמתווכת אזורית. הסולטן הנוכחי, היית'ם בן טארק, נוקט מדיניות זהירה יותר מקודמו, הסולטן קאבוס, ומעדיף קשרים חשאיים על פני נורמליזציה גלויה. עומאן ממשיכה לתפקד כערוץ קשר מול איראן, אך מיקומה הגיאוגרפי הופך אותה לנכס אסטרטגי בפרויקטים בינלאומיים כמו מסדרון הסחר IMEC, מה שעלול לחשוף אותה ללחצים מצד איראן וסין. ישראל שוקלת כיצד למנף את המצב לשיקום היחסים, תוך התמקדות בשיתופי פעולה כלכליים וגאואסטרטגיים, ורתימת הודו כשותפה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- ניסיון ריסוק טיסת פליי־דובאי לישראל בידי טייס עומאני מעורר מבוכה בעומאן ופוגע במעמדה כמתווכת אזורית.
- עומאן תחת הסולטן היית'ם בן טארק נוקטת מדיניות זהירה יותר, מעדיפה קשרים חשאיים על פני נורמליזציה גלויה.
- הסולטן המנוח קאבוס בנה יחסים עמוקים עם ישראל, שהתבטאו בשותפויות כלכליות וטכנולוגיות תחת הרדאר.
- עומאן ממשיכה לתפקד כערוץ קשר מול איראן, אך מיקומה הגיאוגרפי הופך אותה לנכס אסטרטגי בפרויקטים בינלאומיים.
- ישראל שוקלת כיצד למנף את המצב לשיקום היחסים דרך שיתופי פעולה כלכליים וגאואסטרטגיים.
- רתימת הודו כשותפה יכולה ליצור ציר עומאני-הודי שישמש משקל נגד לתיווך הקטארי-פקיסטני.
ניסיון ריסוק טיסת פליי־דובאי לישראל בידי טייס משנה עומאני מטיל צל כבד על עומאן ומעורר מבוכה בקרב האליטה הביטחונית המקומית. הטייס, שעבר תהליך הקצנה, סומן וקורקע אך המידע לא הועבר הלאה. השתיקה הרשמית של מסקט נובעת מחרדה עמוקה למעמדה האזורי כמתווכת ניטרלית בין טהרן, וושינגטון ובייג'ינג.
בישראל מקווים כי המשבר הנוכחי יסייע לארוג מחדש את מערך היחסים שנפרם עם עומאן, אך המציאות במפרץ מורכבת. מאז עלייתו לשלטון של הסולטן היית'ם בן טארק, עומאן נסוגה לעמדת מגננה מסורתית תחת המוטו "כן לקשרים חשאיים, לא לנורמליזציה". החקירות בנוגע למעורבות אפשרית של הטייס בתשתית ג'יהאדיסטית, אולי בהכוונה איראנית, מגבירות את הזהירות הדיפלומטית.
הסולטן המנוח קאבוס בן סעיד בנה ירושה מורכבת המבוססת על קשרים אישיים עמוקים עם צמרת הביטחון הישראלית, שהתורגמו לשותפויות כלכליות וטכנולוגיות, בעיקר בתחומי החקלאות וניהול מים, דרך חברות קש. שיא היחסים נרשם ב-2018 עם ביקורו הפומבי של ראש הממשלה נתניהו במסקט. כיום, בעוד הממד המדיני והאזרחי הגלוי התאייד, עומאן ממשיכה לתפקד כערוץ קשר מול איראן ושלוחיה, ומארחת את נציגי החות'ים, תוך העברת מסרים למניעת מיסקלקולציות.
עומאן אינה מחפשת שלום חם עם ישראל, אלא משמשת בלם זעזועים אזורי. היא נבדלת מקטאר בכך שהיא מתעבת את האסלאם הפוליטי, שייכת לזרם האיבאדי המתון, ופועלת בדיפלומטיה חרישית. כלכלתה הפגיעה מחייבת ניטרליות ככלי הישרדותי.
במהלך המלחמה בין ארה"ב לאיראן, עומאן ניסתה לתמרן בין הרצונות הסותרים, אך הנשיא טראמפ איים עליה על רקע ניסיונה לרצות את האיראנים. מיקומה הגיאוגרפי, עם רצועת חוף ארוכה מחוץ למצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, הופך אותה למוצא חירום כלכלי וזירת התגוששות בין פרויקט IMEC המחבר את הודו למערב לבין האינטרסים של סין ואיראן. פיתוח מסלול עוקף-הורמוז בעומאן מהווה אסון גיאו-פוליטי לאיראנים, ועלול לשרת את הפרויקט האמריקני-הודי-ישראלי במקום את האינטרסים הסיניים.
ישראל יכולה לנסות לשקם את היחסים עם עומאן דרך אסטרטגיה עקיפה, שתציג לה אופק כלכלי וגאואסטרטגי ארוך טווח, כולל השקעות ענק כראש גשר למסדרון IMEC. הידע הישראלי בניהול מים וחקלאות מדברית יכול להיות "מטבע אזרחי" שיחודש דרך חברות קש או מדינות שלישיות. המרכז לתרבות מים במזרח התיכון (MEDRC) יכול לשמש פלטפורמה למפגשים דיסקרטיים. רתימת הודו, דרך היחסים המיוחדים עם ראש ממשלתה נרנדרה מודי, יכולה ליצור ציר עומאני-הודי שישמש משקל נגד לתיווך הקטארי-פקיסטני. הגיאוגרפיה תכפה על עומאן להיות הגשר היבשתי שיעקוף את איראן ויחבר את האוקיינוס ההודי לים התיכון.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1ימין 1
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
