קמפיינים לדיכוי הצבעה מאיימים על בחירות 2026
תומצת מתוך Zman Yisrael על ידי baba
לקראת הבחירות הקרבות, עולה חשש מקמפיינים לדיכוי הצבעה, שמטרתם להרתיע קבוצות מסוימות מלהצביע באמצעות הפחדה, מידע כוזב וחסמים מנהליים. בעולם תועדו מקרים שונים של דיכוי הצבעה, כולל שיחות טלפון מטעות, קמפיינים של דיסאינפורמציה ואיומי שווא. בישראל, מיזם "יאללה תקווה" מזהיר מקמפיין נגד צעירים, ובעבר הוצבו מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים. בנוסף, חסמים מנהליים כמו ביטול קלפיות בבתי אבות ואי הצבתן בכפרים בדואים מקשים על ההצבעה. מומלץ לבדוק מידע ממקורות רשמיים בלבד ולדווח על איומים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- קמפיינים לדיכוי הצבעה, המשתמשים בהפחדה ומידע כוזב, מאיימים על הבחירות הקרבות.
- בעולם תועדו מקרים של דיכוי הצבעה, כולל שיחות מטעות, קמפיינים של דיסאינפורמציה ואיומי שווא.
- בישראל, מיזם "יאללה תקווה" מזהיר מקמפיין נגד צעירים, ובעבר הוצבו מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים.
- חסמים מנהליים, כמו ביטול קלפיות בבתי אבות ואי הצבתן בכפרים בדואים, מקשים על ההצבעה.
- מומלץ לבדוק מידע ממקורות רשמיים בלבד ולדווח על איומים כדי להימנע מהטעיה.
לקראת הבחירות הקרבות, עולה חשש מקמפיינים לדיכוי הצבעה, שמטרתם להרתיע או למנוע מקבוצות אוכלוסייה מסוימות להצביע, בניגוד לתעמולה רגילה המנסה לשכנע למי להצביע. שיטות דיכוי הצבעה כוללות הפחדה, הפצת מידע כוזב על מועד או מקום ההצבעה, קריאות להימנע מהצבעה, וחסמים מנהליים ומשפטיים.
בעולם תועדו מקרים שונים של דיכוי הצבעה. בקנדה, ב-2011, שיחות טלפון שהתחזו למידע רשמי הפנו בוחרים למקום הצבעה שגוי, מה שהוביל להרשעתו של איש צוות קמפיין. בארה"ב, ב-2016, קמפיין דיסאינפורמציה רוסי קרא לאפרו-אמריקאים לא להצביע, וב-2024, שיחות AI שחיקו את קולו של הנשיא ביידן קראו למצביעים לדחות את הצבעתם. כמו כן, דווח על איומי שווא על פצצות בקלפיות, שנקשרו לדומיינים רוסיים.
מחקרים אמריקאים מצאו כי חשיפה למודעות דיכוי הצבעה הורידה את שיעור ההצבעה בקרב קבוצות יעד, וקמפיינים דומים בקנדה הוערכו כגורמים לירידה בהצבעה. בטקסס, חוק חדש דרש פרטי זיהוי להצבעה בדואר, מה שהוביל לשיעורי דחייה גבוהים יותר בקרב בוחרים שאינם לבנים והשפיע על הצבעתם.
בישראל, מיזם "יאללה תקווה" מזהיר מקמפיין אפשרי לדיכוי הצבעה בקרב צעירים, בעקבות סרטון ששותף ברשתות החברתיות. בעבר, ב-2019, פעילי ליכוד הציבו מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים, לכאורה כדי "לשמור על טוהר הבחירות", אך ארגונים ערבים טענו שמטרת המהלך הייתה הפחדה. חברת יחסי הציבור שארגנה את הפעילות אף התפארתה כי "מנעה הצבעה של כ-40 אלף ערבים", נתון שלא בוסס. כמו כן, נרשמו קריאות להחרים את הבחירות בחברה הערבית.
חסמים מנהליים בישראל כוללים את ביטול החובה להציב קלפיות בבתי אבות, שהביא לעתירות לבג"ץ, וכן את העובדה שבכפרים בדואים בנגב אינן מוצבות קלפיות, מה שמקשה על תושביהם לממש את זכותם להצביע. ועדת הבחירות המליצה להציב קלפיות ב-159 מתוך 290 בתי אבות, אך נטען כי כ-100 קלפיות נוספות לא יוצבו משיקולים פוליטיים.
כדי להימנע מהטעיה, מומלץ לבדוק מידע על ההצבעה ממקורות רשמיים בלבד, לשים לב לקמפיינים של השפעה ממקורות לא מוכרים, ולדווח למשטרה על איומים. חוק הבחירות אוסר לאיים על בוחר, והעונש על כך הוא מאסר או קנס.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
