"נלחמתי פעמיים בבינת ג'ביל. הבן שלי כבר לא יילחם שם"

מפקד חטיבת הצנחנים, אל"ם רועי צוויג-לביא, שחזר להילחם בבינת ג'ביל 20 שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, שוחח עם מגזין N12 על הלחימה הנוכחית ועל הלקחים שנלמדו. הוא הודה בכשל של צה"ל מול איום הרחפנים והדגיש כי רפיח ובינת ג'ביל מהוות עבורו "תמונת ניצחון" טקטית, אך סירב לסכם את המלחמה, באומרו כי השאלה היא לא אם החטיבה תידרש לתמרן שוב, אלא מתי.

צוויג-לביא, המשרת בחטיבת הצנחנים מאז גיוסו ב-2001, שחזר אליה כמח"ט באמצע המלחמה. בראיון השתתפו גם ארבעה לוחמים וקצינים מהחטיבה, ביניהם סא"ל נ', שנפצע קשה ב-7 באוקטובר, סרן א', סג"ם ד' וסמ"ר נ'. הם שיתפו חוויות אישיות מהלחימה, החל מהימים הראשונים של המלחמה, דרך קרבות בעזה ובלבנון, ועד להתמודדות עם אובדן ופציעות.

סא"ל נ' סיפר על ההיתקלות הקשה ב-8 באוקטובר, בה נפצע קשה, ועל חזרתו לשירות כמג"ד 890. סרן א' שיתף בדילמה המוסרית אם להסתער מיד או להמתין, ועל הלחימה בג'באליה בה נהרגו לוחמים וקצינים. סג"ם ד', שהתגייס חצי שנה אחרי הטבח, הדגיש את חשיבות הלמידה וההטמעה של הלקחים מהמלחמה. סמ"ר נ', שהיה עד למתקפה כאזרח בקיבוץ רעים, סיפר על סגירת המעגל האישית שלו כלוחם בסיירת הצנחנים.

צוויג-לביא הדגיש את חשיבות התמרון להכרעה במלחמה, את ההתקדמות הטכנולוגית והמקצועית של החטיבה, ואת ההצלחה בשילוב חרדים בלחימה באמצעות פלוגת ח"ץ. הוא הודה בכשל מול איום הרחפנים, וציין את הצורך להמשיך ולהתחקר את האירועים. המח"ט הדגיש את חשיבות הפיקוד מלפנים, את ההתמודדות עם פוסט-טראומה, ואת ההכנה המתמדת לתמרון הבא, תוך שהוא מצהיר כי הבן שלו לא יצטרך להילחם בבינת ג'ביל מכיוון שהיא הוכרעה.