הדור החדש מחייה את רקמת הדגל הפלסטיני: מארון הסבתות לאופנה עכשווית
תורגם ותומצת מתוך Al-Shams על ידי baba
רקמת הדגל הפלסטיני עוברת מהבגדים המסורתיים לפריטי אופנה עכשוויים, הודות למעצבים צעירים המשלבים דוגמאות מסורתיות בעיצובים מודרניים. מעצב האופנה נומי חדבה, למשל, משלב קישוטים מסורתיים בבגדי גברים. הרקמה, שהוכרה על ידי אונסק"ו כמורשת תרבותית, הופכת מפריט לאירועים מיוחדים לחלק מהלבוש היומיומי, ומהווה גם מקור הכנסה לנשים. פרויקטים כמו "מג'דל" של סמר קורש מקדמים את המלאכה לדור הצעיר.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- רקמת הדגל הפלסטיני עוברת מבגדים מסורתיים לפריטי אופנה עכשוויים, הודות למעצבים צעירים.
- מעצב האופנה נומי חדבה משלב קישוטים מסורתיים בבגדי גברים מודרניים.
- אונסק"ו הכירה ברקמה הפלסטינית כמורשת תרבותית בלתי מוחשית של האנושות.
- הרקמה הפלסטינית משמשת כיום גם כמקור הכנסה לנשים.
- פרויקטים כמו "מג'דל" מקדמים את המלאכה לדור הצעיר.
רקמת הדגל הפלסטיני, שהייתה מזוהה בעבר בעיקר עם בגדים מסורתיים הנשמרים בארונות המשפחה, זוכה כיום לתחייה מחודשת ומופיעה באופנה עכשווית, החל משמלות וחולצות ועד לבגדי גברים ואביזרים. מעצבים ואמנים פלסטינים צעירים משלבים מוטיבים מסורתיים בעיצובים מודרניים, במטרה להנגיש את המלאכה העתיקה לדור הצעיר. הדבר בא לידי ביטוי בהכנסת דוגמאות וצבעים פלסטיניים ייחודיים בפריטים לשימוש יומיומי, ולא רק באירועים מיוחדים.
מעצב האופנה הצעיר, בן ה-26, נומי חדבה, מציג כיצד ניתן לשלב קישוטים גיאומטריים מסורתיים בבגדי גברים, תוך שמירה על תפרים מקוריים והתאמתם ללבוש יומיומי. הוא השתמש בחוט כחול במיוחד עבור קולקציית 2026 שלו, כדי להפוך את הרקמה לחלק בלתי נפרד מהמראה היומיומי.
המעבר של הרקמה הפלסטינית מהבגד המסורתי לפריטים מודרניים, כמו ז'קטים, צעיפים, נעליים ואף כריות ופריטי ריהוט, מעניק למלאכה מרחב חדש ורחב יותר. בעוד שלבישת שמלה פלסטינית מלאה עשויה להיות שמורה לאירועים מיוחדים, שילוב של תפר או דוגמה בהשראת הרקמה על פריט אופנתי מאפשר לצעירים לשלב את הסמלים העתיקים בסגנונם האישי.
מעבר ליופיו האסתטי, לרקמה הפלסטינית משמעות משמעותית יותר. בעבר, היא שימשה כדרך להבעת זהות אישית ואזורית של האישה, כאשר הדוגמאות והצבעים השתנו בין אזורים שונים בפלסטין. בשנת 2021, אונסק"ו הכירה ברקמה הפלסטינית כחלק ממורשת התרבות הבלתי מוחשית של האנושות, תוך הדגשת היותה פרקטיקה חברתית המועברת מדור לדור. המלאכה הפכה עבור נשים רבות גם למקור הכנסה.
כיום, הרקמה אינה נתפסת רק כמלאכה של סבתות, אלא כחלק מפרויקטים אמנותיים, תערוכות וסדנאות לימוד, המאפשרים לדור הצעיר ללמוד ולעסוק בה בדרכים חדשות. החוקרת והאמנית סמר קורש, באמצעות פרויקט "מג'דל" בירושלים, מפתחת כלים וטכניקות חדשות לחיבור הרקמה לחיי היומיום ולהנגשתה לכל הגילאים. תערוכות המשלבות בגדים היסטוריים עם יצירות של מעצבים עכשוויים מסייעות להציג את הרקמה לקהל רחב יותר ולהראות את יכולתה להתפתח עם הזמן.