מיליארדי אירו עולים בלהבות: צרפת מקבלת את החשבון על הכאוס שיצרה
המהומות בצרפת מעלות חששות כלכליים ומחריפות את הלחץ על ממשלת מקרון, המתמודדת עם חוב לאומי גבוה וגירעון תקציבי. עלייה בתשואות אגרות החוב, המונעת מחוסר יציבות פוליטית וריבית עולמית עולה, מייקרת את עלות המימון של המדינה. מצב זה רלוונטי גם לישראל, שבה יחס החוב לתוצר צפוי לעלות והגירעון עלול לגדול, מה שמחייב התמודדות עם עלויות מימון גבוהות יותר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המהומות בצרפת מחריפות את הלחץ על ממשלת מקרון, המתמודדת עם חוב לאומי של 119% מהתוצר וגירעון של 5.4%.
- חוסר יציבות פוליטית מוביל לדרישת פיצוי מצד משקיעים בדמות תשואה גבוהה יותר על אגרות חוב.
- עלייה בתשואות אגרות החוב מייקרת את עלות המימון של המדינה ומפנה כספים משירותי רווחה לכיסוי החוב.
- המצב הכלכלי בצרפת רלוונטי לישראל, שבה יחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-69% ב-2026.
- הגירעון בישראל עשוי להגיע לכ-5.5% אם תקציב הביטחון יוגדל ב-25 מיליארד שקל.
- תשואות אגרות החוב בישראל עלו מכ-3.86% לכ-4.17% בספטמבר-אוקטובר, בין היתר בשל מגמה עולמית.
המהומות האחרונות בצרפת מעלות חששות לגבי היציבות הכלכלית של המדינה, שכן הן מוסיפות לחץ על ממשלה המתמודדת עם חוב ציבורי גבוה וגירעון תקציבי. החוב הלאומי של צרפת עומד על כ-119% מהתוצר, והגירעון השנה צפוי להגיע לכ-5.4%. הממשלה מתקשה להשיג הסכמה על צעדים לצמצום הגירעון.
על פי כלכלנים, חוסר יכולת של ממשלה לייצב את הכלכלה, בין אם בשל פרלמנט מפוצל, ממשלה חלשה או התנגדות ציבורית, מוביל לדרישת פיצוי מצד משקיעים בדמות תשואה גבוהה יותר על אגרות חוב. עלייה זו בתשואות הופכת לעלות תקציבית, כאשר יותר כסף מופנה לשירות החוב על חשבון השקעות בתשתיות, בריאות, חינוך וביטחון. מצב זה מחריף כאשר מחיר הכסף עולה גם ברמה הגלובלית, כפי שקורה כעת עם תשואות גבוהות על אג"ח ממשלתיות בארה"ב ובבריטניה.
המצב הכלכלי בצרפת רלוונטי גם לישראל. בישראל, יחס החוב לתוצר צפוי לעלות לכ-69% ב-2026. הגירעון השנה עשוי להגיע לכ-5.5% אם תקציב הביטחון יוגדל ב-25 מיליארד שקל נוספים, בנוסף לעלות הפיסקלית של המלחמה מאז אוקטובר 2023, המוערכת בכ-350 מיליארד שקל. מחצית מעלות המלחמה מומנה באמצעות גיוס חוב.
גם בישראל נרשמה עלייה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות, מכ-3.86% בתחילת ספטמבר לכ-4.17% בתחילת אוקטובר. עלייה זו מיוחסת בחלקה למגמה העולמית, אך גם מהווה תזכורת לכך שבסביבת ריבית גבוהה, מרחב הטעות הפיסקלי מצטמצם. משקיעים יבחנו לא רק את הרכבת הממשלה הבאה, אלא בעיקר את יכולתה להציג מסלול אמין להורדת הגירעון והחוב, לקבוע סדרי עדיפויות, לצמצם הוצאות ולהגדיל הכנסות. חוסר משילות, בסופו של דבר, הופך לריבית גבוהה יותר.