האם ישראל צריכה חוקה? מפלגות מציגות עמדות על אופי המדינה

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, פנה אתר "ynet" למפלגות בעלות סיכוי ריאלי להיבחר, בבקשה להשיב על שאלות הנוגעות לאופי המדינה, מעמדה של הצהרת העצמאות, ויצירת חוקה. הדיון סביב אופייה של ישראל, יהודית או דמוקרטית, וזכויות האזרחים, נמשך מאז הקמת המדינה. בשנים האחרונות עלתה יוזמה להפוך את הצהרת העצמאות למקור נורמטיבי, ואף כתחליף לחוקה חסרה.

מפלגת "יש עתיד" הדגישה כי "הכרה בערכי הצהרת העצמאות היא תנאי להקמת ממשלה", אך לאו דווקא "עיגון חוקתי-משפטי". המפלגה ציינה כי חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" כבר מעגן חלק מהצהרת העצמאות. בנוגע לחוק הלאום, "יש עתיד" מציעה "להקים צוות בהשתתפות יהודים, דרוזים וסקטורים נוספים", שיבחן תיקון חקיקתי. במקרה של התנגשות בין אופי יהודי לדמוקרטי, גדי אייזנקוט ומפלגתו דוגלים בגישה "גם וגם", "יהודי וגם דמוקרטי, ברוח הצהרת העצמאות".

מפלגת "יחד", בראשות נפתלי בנט, הציעה כי הצהרת העצמאות תהווה "פרק מבוא לחוקה", ותקבע כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, המבוססת על חירות, צדק ושלום, ומבטיחה שוויון זכויות לכל אזרחיה. לצד זאת, מוצע לאמץ חוק יסוד חקיקה שיגדיר את סמכויות הרשויות. "ישראל ביתנו", בראשות אביגדור ליברמן, דורשת "חוקה מלאה שתסדיר את יחסי הרשויות, תבטיח יציבות שלטונית ותכלול מגילת זכויות פרט, לרבות חופש מדת". הצהרת העצמאות תעוגן כבסיס נורמטיבי לחוקה, שתאושר במשאל עם ותחליף את חוקי היסוד.

"כחול לבן", בראשות בני גנץ, תומכת ב"עיגון חוקתי מחייב במסגרת תהליך חוקתי רחב והסכמה לאומית רחבה", וקוראת לאמץ תחילה חוק יסוד חקיקה. המפלגה סבורה כי אין להעדיף את העיקרון הדמוקרטי על פני היהודי או להפך, אלא לקבוע כללים ברורים שיאפשרו התמודדות עם התנגשויות ערכיות. "הדמוקרטים", בראשות יאיר גולן, מבטיחים "להפוך את ערכי הצהרת העצמאות לבסיס חוקתי מחייב, המבטיח זכויות אזרח, ובפרט עקרון השוויון וחופש הביטוי והדת".

"עוצמה יהודית", בראשות איתמר בן גביר, מתנגדת למתן תוקף משפטי מחייב להצהרת העצמאות, ורואה בה מסמך היסטורי ומורלי בלבד. המפלגה מדגישה כי "ישראל קמה בראש ובראשונה כבית לאומי ליהודים", וכי דמוקרטיה היא שיטת ממשל מיטבית, אך אינה הזהות הלאומית. "הציונות הדתית", בראשות בצלאל סמוטריץ', רואה בהצהרה "מסמך היסטורי, לא משפטי", וחוששת שמתן תוקף משפטי יהפוך את השופטים ל"פרשנים ללא גבול". המפלגה סבורה שאין סתירה בין חוק הלאום לעקרון השוויון, וכי כל עיגון נוסף צריך להיעשות רק לאחר הסדרת הביקורת השיפוטית. "זהות", בראשות משה פייגלין, מצהירה כי "ישראל היא מדינה יהודית, נקודה. אין כאן שתי ערכים באותה רמה".

"הרשימה המשותפת" תומכת בחוקה שתעגן "ערכים דמוקרטיים בסיסיים וזכויות אדם ואזרח", אך מתנגדת לכל מסמך שאינו מבטיח "שוויון אזרחי ולאומי מלא לאוכלוסייה הערבית". "רע"מ", בראשות מנסור עבאס, תומכת בתוקף משפטי מחייב להצהרת העצמאות, וכן בתיקון לחוק הלאום שיבטיח "עיגון מפורש של עקרון השוויון לכלל האזרחים". המפלגה סבורה שאין סתירה בין היות ישראל מדינה יהודית למדינה דמוקרטית המבטיחה שוויון מלא, וכי הזהות היהודית אינה יכולה להצדיק אפליה.

מפלגות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, "רשימת המילואימניקים - מפלגת הכלכלה" ו"עם-כל ישראל" בחרו שלא להשיב על השאלות.