הממשלה הבטיחה להוריד את יוקר המחיה, אבל המחירים המשיכו לעלות

מאז הקמת הממשלה הנוכחית בסוף 2022, יוקר המחיה בישראל עלה בכ-11%, בניגוד להבטחות הבחירות המרכזיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו להורדת המחירים. צעדי הממשלה שננקטו לא היו אפקטיביים, ומדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות. מחירי המזון לבדם עלו ב-15% מאז השבעת הממשלה, וישראל ממוקמת שנייה בעולם ביוקר המחיה במדד ה"ביג מק" של "האקונומיסט" לשנת 2026.

הבטחת הבחירות לחינוך חינם מגיל אפס עד שלוש לא קוימה. במקום זאת, הממשלה סיפקה סבסוד חלקי למעונות יום מפוקחים, כאשר חלק ניכר ממנו, כ-55% בשנת 2022, הגיע לציבור החרדי. הסבסוד אינו שוויוני ואינו נגיש לכלל האוכלוסייה, ורחוק ממימוש החזון של חינוך חינם.

רפורמת "צדק תחבורתי" של שרת התחבורה מירי רגב הביאה להעלאת תעריף הנסיעה הבודדת ב-33% (מ-6 ל-8 שקלים החל מ-2025), אך העניקה הנחות משמעותיות על מינויים חודשיים לקבוצות ספציפיות, בעיקר לציבור החרדי, על בסיס מיקום גאוגרפי ולא על בסיס הכנסה. רק כ-300 אלף מתוך 3 מיליון זכאים מימשו את ההנחה.

יוזמות כמו "הסל של ישראל" של משרד הכלכלה ורפורמות היבוא לא הוכיחו את עצמן כיעילות בהורדת יוקר המחיה באופן משמעותי. מחקרים הראו ירידה מוגבלת במחירי מוצרי הסל בקרפור, אך עלייה במחירים בקטגוריות אחרות. רפורמות היבוא, לפי מבקר המדינה, יצרו יותר בלבול מהורדות מחירים.

במקביל לעליית המסים העקיפים, שעלתה בכ-35 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה, הממשלה העניקה הקלות מס לבעלי שכר גבוה. הערכות ממ"מ הכנסת מצביעות על עלות שנתית של כ-5,661 שקל למשפחה ממוצעת מצעדי מיסוי מסוימים. טענות הממשלה כי המלחמה היא הגורם העיקרי לעליית המחירים נתקלות בביקורת, שכן חלק מההוצאות הגבוהות נובעות גם מהגדלת ההוצאות הקואליציוניות.