האם העליון הכריע בוויכוח בין זכויות הנאשמים לבין יעילות הדיון?
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
בית המשפט העליון דן בוויכוח בין זכויות הנאשם ליעילות ההליך הפלילי. השופט יצחק עמית טוען שהמשפט הפלילי סוטה מחקר האמת לטובת שיח זכויות, בעוד השופטת דפנה ברק-ארז רואה בשיח זה חיוני. השופט עופר גרוסקופף סבור שהשימוש בשיח הזכויות מופרז, ואילו השופט יוסף אלרון מזהיר מפני פגיעה בשיווי משקל משפטי וטוען שהזכויות מעוגנות בחוק.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בית המשפט העליון דן בוויכוח בין זכויות הנאשם ליעילות ההליך הפלילי.
- השופט יצחק עמית טוען שהמשפט הפלילי עובר מ'שיח ראיות' ל'שיח זכויות'.
- השופטת דפנה ברק-ארז מדגישה את חשיבות שיח הזכויות בהליך הפלילי.
- השופט עופר גרוסקופף סבור שהשימוש בטענות זכויות בהליך הפלילי מופרז.
- השופט יוסף אלרון טוען שהגבלת טיעוני נאשמים תערער את שיווי המשקל המשפטי.
- הדיון נוגע לשאלה האם להרחיב בטענות למחדלי חקירה גם במחיר התארכות ההליך.
בית המשפט העליון דן מחדש בשאלת האיזון בין זכויות הנאשם לבין יעילות ההליך הפלילי, כאשר דיון זה מתנהל בין שופטי בית המשפט העליון עצמם. הוויכוח מתמקד בשאלה האם יש להרחיב את הדיון בטענות למחדלי חקירה ואכיפה בררנית, גם במחיר התארכות ההליך, או שמא יש להעניק לרשויות החקירה חזקת תקינות. שופטים בכירים הביעו דעות מנוגדות בנושא.
בשנת 2021, השופט יצחק עמית כתב בפסק דין כי המשפט הפלילי עובר מ'שיח של ראיות' ל'שיח של זכויות', וכי יש להחזיר את ההליך להתמקדות בחקר האמת העובדתית. לעומתו, השופטת דפנה ברק-ארז טענה כי שיח הזכויות חיוני להליך הפלילי, שכן הוא כרוך בדיני נפשות, ואין להפריד בין מרכז הבמה לירכתיים.
לאחרונה, השופט עופר גרוסקופף הסכים עם עמית, וציין כי למרות חשיבות שיח הזכויות, נעשה בו שימוש מופרז בשנים האחרונות, וכי רק במקרים חריגים הוא מוצדק. הוא הדגיש כי בירור אופן ניהול החקירה מצוי לרוב בשולי ההליך הפלילי, אלא אם כן יש בכך השלכה על זכויות הנאשם.
בתגובה לדברים, השופט יוסף אלרון טען כי הגבלת טיעונים של נאשמים ופגיעה ב'שיח הזכויות' יערערו את שיווי המשקל המשפטי, וכי זכויות אלו מעוגנות בחקיקה ובהלכה הפסוקה. לטענתו, שיח הזכויות ושיח הראיות משלימים זה את זה, וצמצום ההליך לבחינה ראייתית בלבד עלול להוביל לתוצאות משפטיות בלתי רצויות.
מוזכרים