הבטיח לפצח את הכופרה, ולפי האישום פשוט שילם להאקרים וגבה מיליונים
זוהר פנחסי, בעל חברת סייבר אמריקנית-ישראלית, נאשם בארה"ב בהונאה רחבת היקף. לפי האישום, הוא הבטיח ללקוחותיו לשחזר מידע שננעל במתקפות כופרה ללא תשלום לתוקפים, אך בפועל שילם להאקרים וגבה מהלקוחות סכומים מנופחים. במקרה אחד, החברה שילמה 8,200 דולר להאקר וגבתה מהלקוח 150 אלף דולר. מאות חברות שילמו לחברה למעלה מ-19 מיליון דולר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- זוהר פנחסי, בעל חברת סייבר, נאשם בארה"ב בהונאה של גביית מיליונים מלקוחות תוך הבטחה לפצח כופרה.
- לפי האישום, פנחסי שילם בחשאי להאקרים במקום לפצח את ההצפנה, וגבה מהלקוחות סכומים גבוהים בהרבה.
- במקרה אחד, החברה שילמה 8,200 דולר להאקר וגבתה מהלקוח 150 אלף דולר.
- מאות חברות שילמו לחברה למעלה מ-19 מיליון דולר עבור שירותי שחזור מידע.
- התביעה טוענת שהחברה הסתירה מהלקוחות את התשלום לתוקפים והציגה זאת כפעולה טכנולוגית מתקדמת.
- הפרשה עשויה להוביל לפיקוח הדוק יותר על חברות המתמודדות עם מתקפות כופרה.
זוהר פנחסי, ישראלי-אמריקני בן 50 ובעל חברת סייבר בפלורידה, עומד במרכזה של פרשת הונאה בארה"ב. לפי כתב האישום, פנחסי הציג ללקוחותיו מצג שווא כאילו חברתו יכולה לשחזר מידע שננעל במתקפות כופרה ללא תשלום לתוקפים. בפועל, כך נטען, החברה שילמה בחשאי להאקרים, קיבלה מהם את מפתחות הפיענוח וגבתה מהלקוחות סכומים גבוהים בהרבה מהעלות האמיתית.
חברת MonsterCloud, שבבעלות פנחסי, שיווקה עצמה כמי שיכולה להתמודד עם מתקפות כופרה. לקוחות שפנו אליה קיבלו את הרושם שיש בידיה יכולות טכנולוגיות מתקדמות לשחזור מידע ללא כניעה לדרישות הכופר. התביעה טוענת כי במקרים מסוימים, הפתרון היה פשוט, תשלום ישיר לתוקפים, דבר שהוסתר מהלקוחות. החברה הציגה את השחזור כתוצאה של פעילות מקצועית מתקדמת, ויצרה פער משמעותי בין העלות האמיתית לחיוב הלקוח.
במקרה בולט אחד, החברה שילמה להאקר כ-8,200 דולר, אך חייבה את הלקוח בכ-150 אלף דולר. הלקוח, שלא ידע שהפתרון הושג בתשלום לתוקף, סבר שהוא משלם עבור שירות סייבר ייחודי. לפי כתב האישום, מאות חברות שילמו לחברה למעלה מ-19 מיליון דולר עבור שירותי שחזור וטיפול במשברי כופרה, כאשר חלק ניכר מהמודל העסקי נשען על מצג מטעה כלפי הלקוחות.
הפרשה מדגישה את המורכבות של שוק ההתמודדות עם מתקפות כופרה, שבו חברות פועלות תחת לחץ. ארגונים מושבתים עלולים לספוג הפסדים כבדים ולכן מוכנים לשלם סכומים גבוהים, מה שיוצר תלות בחברות סייבר חיצוניות. הטענה היא שהפער בין מה שהוצג ללקוחות לבין מה שנעשה בפועל היה בלב המודל העסקי. אם טענות התביעה יוכחו, ייתכן שיהיו השלכות על דרישות לפיקוח הדוק יותר על חברות אלו וחובת גילוי ברורה לגבי תשלומים לתוקפים.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1ימין 1אחרים 1
