"קשה לבנות קהילה בזמן שמתאבלים": הדילמות הקשות בדרך חזרה לקיבוצי הנגב המערבי

שלוש שנים לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, תהליך החזרה לקיבוצי הנגב המערבי שנפגעו קשות טרם הושלם. הקיבוצים כפר עזה, בארי וניר עוז נמצאים בתהליכי שיקום ובנייה מחדש, כאשר החזרה ההדרגתית צפויה להסתיים במהלך 2026 ו-2027. האתגרים אינם רק פיזיים, אלא גם קהילתיים ונפשיים, שכן הקהילות מתמודדות עם הצורך לשקם את חייהן במקום שבו התרחש האסון.

מנהלת תקומה מקדמת תוכניות עבודה עד סוף 2026 בתקציב של כ-2.86 מיליארד שקלים, במטרה להכפיל את אוכלוסיית האזור עד 2033. בכפר עזה, שנפגע קשות, כ-97 מבנים הוגדרו להריסה ובנייה מחדש. תהליך החזרה החל בסוף אוגוסט 2026, אך רק כ-40 משפחות חזרו עד כה. בבארי, כ-130 בתים נהרסו או הוגדרו להריסה, והחזרה המדורגת צפויה להתחיל בדצמבר 2026. ניר עוז דורש בנייה מחדש כמעט לחלוטין, כאשר כ-190 מתוך 229 דירות הדורשות שיקום נבנות מחדש. תחילת החזרה מתוכננת לסוף אוגוסט 2027.

השיקום הפיזי כולל בניית תשתיות, יחידות דיור חדשות ושיקום מבני ציבור. לצד זאת, הקהילות מתמודדות עם דילמות קשות לגבי עתידן, שילוב הזיכרון והנצחה, והחלטות לגבי מי שיחזור ומי לא. בקיבוץ ניר עוז, למשל, ישנה קבוצה משמעותית של אנשים שאינם יכולים לחזור, והקיבוץ הגיש עתירה לבג"ץ בנושא. אורלי רם, רכזת אזור הנגב המערבי מטעם התנועה הקיבוצית, מדגישה את הקושי בבניית קהילה חדשה בזמן שחלק מחבריה עדיין מתאבלים ומתלבטים, וצביקי טסלר, יו"ר ניר עוז, מציין כי המדינה אינה מספקת מענה מספק למשפחות אלו.

האתגר המרכזי הוא האיזון בין הצורך בשיקום פיזי, לוחות זמנים לחוצים של המדינה, לבין הריפוי הנפשי והקהילתי. הלחץ להגדיל את האוכלוסייה ולהתקדם בפרויקטים עומד בסתירה לתהליכי הריפוי האישיים והקהילתיים, שכן קשה לבנות קהילה חדשה כשהיא עדיין מתמודדת עם השבר והאובדן.