השריטות שמשאירות תכניות ריאליטי בילדים
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
פרופ' בנימין, בני, שמואלי חקר את השפעת תכניות הריאליטי על ילדים ופרסם את מסקנותיו בספרו 'זו המציאות ילד'. הוא קורא לאסור תכניות קיצוניות ולהגביל פגיעות בתכניות אחרות, תוך התחשבות ביתרונות כמו פיתוח יכולות. שמואלי מציע 'הסדרה רכה' של התקשורת להגנה על ילדים, ומציין כי קרנות נאמנות יכולות לפתור בעיות הקשורות לכסף המגיע לילדים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- פרופ' שמואלי חקר את השפעת תכניות ריאליטי על ילדים וקורא לאסור תכניות קיצוניות.
- הוא מציע להגביל פגיעות בתכניות אחרות באמצעות הנחיות מחמירות ופיקוח מבוגרים.
- לדבריו, לתכניות ריאליטי יש גם יתרונות בפיתוח יכולות ועבודת צוות.
- קרנות נאמנות יכולות לפתור בעיות הקשורות לכסף המגיע לילדים מהשתתפות בתכניות.
- שמואלי קורא ל'הסדרה רכה' של כלי התקשורת להגנה על ילדים.
פרופ' בנימין, בני, שמואלי, מרצה בפקולטה למשפטים ודיקן הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, פרסם מחקר מקיף על ההשפעות של תכניות ריאליטי על ילדים המשתתפים בהן. המחקר, שפורסם בספרו 'זו המציאות ילד', נולד בעקבות פרשה תקשורתית בארה"ב סביב תכנית ריאליטי בה ילדים נשלחו למדבר למשימות, ואף נגרמו להם פגיעות פיזיות. ההורים נדרשו לחתום על חוזה סודי שמונע תביעה על נזקים, כולל מוות.
פרופ' שמואלי בחן תכניות ריאליטי מכל העולם וטוען כי למרות הפיתוי לאסור אותן לחלוטין, הדבר אינו אפשרי בשל הביקוש, כוחם של גופי התקשורת ורצונם של הורים להצלחת ילדיהם. עם זאת, הוא קורא לאסור תכניות קיצוניות ולהגביל את הפגיעות בתכניות אחרות באמצעות הנחיות מחמירות, פיקוח מבוגרים ובחינת טובת הילד.
לדבריו, לתכניות ריאליטי יש גם יתרונות, כמו פיתוח יכולות, עבודת צוות והעצמת ילדים מאותגרים. תכניות כמו 'סופר נני' יכולות ללמד הורים, אך גם לחשוף ילדים באופן שלילי ולתייג אותם. בנוסף, התמודדות עם כסף גדול המגיע לילדים מהווה אתגר, וקרנות נאמנות יכולות להוות פתרון מאוזן.
פרופ' שמואלי משבח את התכנית 'שמונים וארבע' בה ילדים וקשישים נפגשו לפעילות משותפת, ומתאר אותה כמעט מושלמת. עם זאת, הוא מדגיש את הצורך להתייחס לסכנות, כמו התמודדות הילד עם היעלמות פתאומית של מבוגר, והשפעתה על המסגרת הלימודית.
לגבי רגולציה, פרופ' שמואלי סבור שנדרשת 'הסדרה רכה' של כלי התקשורת, מעבר לכללים הקיימים, כדי להגן על ילדים. הוא מזהיר כי ללא הסדרה כזו, ייתכן שיהיה צורך בחקיקה ואכיפה, אך מדגיש שאין לבטל לחלוטין את קיום התכניות הללו.