מחגיגת הטבח ועד האשמת ישראל: התפתחות תגובת הרש"פ ל-7 באוקטובר

דו"ח חדש של ארגון "מבט לתקשורת פלסטינית" חושף כיצד הרשות הפלסטינית התייחסה לטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, בארבעה שלבים שהתפתחו מתגובה ראשונית של חגיגות, דרך הצדקת המעשים כהגנה עצמית, ביקורת על חמאס בשל ההרס בעזה, ועד להפצת תיאוריות קונספירציה לפיהן ישראל עמדה מאחורי הטבח.

מיד לאחר הטבח, בכירי הרשות הפלסטינית, כולל ג'בריל רג'וב, כינו את המעשים "מעשי גבורה ואפוס", ואבו מאזן הצהיר בחדרים סגורים כי מדובר ב"יום הגדול ביותר בהיסטוריה של העם הפלסטיני". בכירי פת"ח בירכו על "בוקר של ניצחון, גאווה ושמחה" בכלי התקשורת הרשמיים.

בהמשך, יועצו לענייני דת של אבו מאזן, מחמוד אל-הבאש, קבע כי הזוועות הן "הגנה עצמית לגיטימית וקדושה", ומשרד ההקדשים הנחה דרשנים במסגדים להקריא חדית' הקורא למלחמה ביהודים. ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הדגיש כי האירועים הם "תוצאה טבעית" של מדיניות ישראל.

ככל שהלחימה התקדמה, החלה ביקורת פנימית על חמאס, אך היא התמקדה במחיר הכבד ששילמו תושבי עזה ולא במעשי הטבח עצמם. אבו מאזן ציין כי ההרס בעזה עלה על "הישגי" מתקפת 7 באוקטובר, שהצליחה כשלעצמה "להרעיד את יסודות הישות הישראלית".

בשלב האחרון, הרשות החלה להפיץ תיאוריות קונספירציה לפיהן ישראל "עמדה מאחורי 7 באוקטובר" או אפשרה אותו כדי לייצר עילה להרס עזה ולביצוע "רצח עם". מסרים אלו הדהדו בציבור ובבתי הספר, כאשר סקרים הראו תמיכה רחבה בטבח, ובתי ספר קיימו טקסים בהם תלמידים שיבחו את המחבלים.

הדו"ח מסכם כי הנרטיב הפלסטיני מציג את הזוועות כפעולה הרואית של הגנה עצמית, וכי לא ייתכן דיון על רשות פלסטינית "שעברה רפורמה" כל עוד אבו מאזן אינו מגנה באופן פומבי את הזוועות ומדיח גורמים ששיבחו אותן. כמו כן, נטען כי מדינות המכירות במדינה פלסטינית על בסיס טענות שגויות, כמו נשיא צרפת עמנואל מקרון, צריכות להשהות הכרה זו עד שהרש"פ תגנה בפומבי את הזוועות. במקביל, שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל להיערך למלחמה כוללת נגד הרשות הפלסטינית אם יידרש לכך.