"גופות שרופות, התעללות וחיבוק אחרון של אבא ובתו": יהודה אבידן בראיון מצמרר על הגיהינום ב'שורה'

במלאות שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר, נחשפים פרטים דרמטיים על הטיפול בחללי מתקפת הטרור, ובפרט על פעילותו של מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, במחנה "שורה". אבידן מתאר בראיון את ההלם והבלבול בשעות הראשונות, את ההחלטות הפיקודיות וההלכתיות שהתקבלו תחת לחץ, ואת הזיכרונות הקשים מהימים והלילות ללא שינה.

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 באוקטובר, הבין אבידן את גודל השעה והחל לפעול באופן מיידי, למרות שהטיפול בחללים אזרחיים היה אמור להיות באחריות משרד הפנים. הוא יצר קשר עם שר הפנים דאז, משה ארבל, ועם השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, ונטל על עצמו את האחריות המלאה לטיפול בחללים. "אחי, עזוב אותך, אתה לא מסוגל לטפל בחללים האלה, זה התחום שלי. אני לוקח עליי את כל הטיפול", אמר לארבל.

ביום ראשון בבוקר, הקים אבידן מערך לוגיסטי מורכב לשינוע, אחסון וקבורה. הוא הורה לחברות הקדישא לחפור קברים באופן מיידי, וכינס ישיבת חירום בזום בה השתתפו 150 איש, בה הוחלט על ביטול הכללים והבירוקרטיה: "אין חוקים, אין כללים, עושים מה שצריך, לא שואלים שאלות". במקביל, הוחלט לרכז את כל הגופות במקום אחד, ראשון לציון, בשל מצבן הקשה, ואבידן עצמו עבר למחנה "שורה" כדי לנהל את המערך.

עם הגעתו למחנה "שורה", נתקל אבידן בבלגן של סמכויות בין גורמי ביטחון, משטרה ומשרד הבריאות. הוא נטל פיקוד והחל לתכלל את העבודה, תוך שהוא מתמודד עם קשיים בזיהוי חללים אזרחיים בהיעדר נתונים מסודרים, בניגוד לזיהוי צבאי. "המשטרה הייתה אחראית על הזיהוי, והתחלנו לעבוד כמו מכונות", הוא מתאר.

אחת הדילמות המרכזיות הייתה הצורך בזיהוי ודאי מול הלחץ של המשפחות לקבלת תשובות מהירות. אבידן הדגיש את החשיבות ההלכתית והמשפטית של זיהוי מוחלט באמצעות DNA או טביעות אצבע, ולא רק על פי זיהוי משפחתי. בשבועיים הראשונים בוצעו כ-700 זיהויים אזרחיים, תוך שמירה קפדנית על כבוד המת, גם במקרים של גופות שרופות שעברו התעללות קשה. "לא יכולנו להסביר להורים מה המצב של הנפטר. אלו גופות שרופות והתעללות איומה ונוראה", הוא אומר.

אבידן שיתף בזיכרונות קשים שנותרו חקוקים בו, כמו זיהוי עמית בוסקילה הי"ד באמצעות קעקועים, ומקרה מצמרר של אב וילדתו בעלי צרכים מיוחדים שנמצאו מחוברים לאחר שנקברו יחד. הוא הדגיש את תחושת השליחות העליונה שניתקה את הרגש בזמן אמת, אך הזיכרונות הקשים נותרו. הוא גם ציין כי נמנע מיחסי ציבור בנושא, מתוך הבנה שמדובר בעבודת קודש.

בנוסף, הוקמה ועדה הלכתית-משפטית חשאית בראשות הראשון לציון הרב יצחק יוסף, שפעלה להתרת עגונות במקרים מורכבים של קביעת מוות, תוך הקפדה על זיהוי ודאי של 100%. הניסיון הטראומטי הוביל לבניית נהלים לאומיים חדשים במשרד לשירותי דת, כולל החלטת ממשלה מפורטת לטיפול באסונות עתידיים, ותרשים זרימה לאירועי חירום.