בנקים ישראלים חוששים מעיצומים בריטיים בגלל מימון התנחלויות

בנקים ישראלים חוששים כי יוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות בשל מימון פרויקטים התנחלותיים ביהודה ושומרון. זאת, בעודם נמנעים בשלב זה מלהבהיר אם יעניקו ערבויות וליווי פיננסי לחברות בנייה המתמודדות במכרזים להתנחלויות באזור E1, בין ירושלים למעלה אדומים.

הערכה שהוכנה באיגוד הבנקים בישראל מזהירה כי מערכת הסנקציות הבריטית המתוכננת עלולה לכלול מוסדות פיננסיים המעורבים בהרחבת התנחלויות. זאת, בעקבות הצהרת שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, בחודש שעבר, על הרחבת הסנקציות מעבר לאנשים פרטיים או גורמים המעורבים בפגיעות מתנחלים, כך שיכללו גם גורמים המעורבים בבנייה או במימון התנחלויות.

בעקבות ההצהרה, נפגשו נציגי איגוד הבנקים עם גורמים במשרד החוץ, בנק ישראל ובמשרד לעניינים אסטרטגיים, והציגו את חששותיהם מההשלכות האפשריות. איגוד הבנקים צפוי לבחון את הצעת החוק הבריטי עם פרסומה, כאשר תהליך חקיקתו צפוי להימשך בין שישה לתשעה חודשים.

ההערכה של איגוד הבנקים מתבססת על ייעוץ משפטי, לפיו אם הסנקציות ייכנסו לתוקף, הן עלולות להשפיע על מוסדות פיננסיים הקשורים להרחבת ההתנחלויות. בנוסף, קיים חשש כי הכרזות דומות מצד צרפת, קנדה ומדינות אירופיות נוספות עלולות לגרום לחברות ומוסדות פיננסיים בינלאומיים להחמיר את מדיניותם כלפי עסקאות הקשורות להתנחלויות, גם ללא חובה חוקית ישירה.

החששות מתמקדים במיוחד במתווה E1, שכן בנייה בו עלולה לפגוע ברצף הטריטוריאלי הפלסטיני בין צפון לדרום יהודה ושומרון ולסכל הקמת מדינה פלסטינית. הרשויות הישראליות פרסמו שלושה מכרזים לבנייה באזור, כאשר האחרון שבהם צפוי להיסגר ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת. בנקים ישראלים מתמודדים עם דילמה: מצד אחד, חשש מסנקציות אם יממנו חברות המתמודדות במכרזים, ומצד שני, חשש מיישום עצמי של סנקציות אם יסרבו לממן.

בנק ישראל מקיים קשר רציף עם הבנקים המסחריים לתיאום הטיפול באפשרויות לסנקציות והשפעותיהן. בשלב זה, הוחלט שלא לפרסם הצהרות פומביות, שכן הנושא נחשב תחילה לעניין פוליטי ודיפלומטי, אך הוא טומן בחובו השלכות מסחריות משמעותיות.

במקביל, צפויה להיסגר הקונסוליה הבריטית בירושלים, כחלק מצעדים שנקטה ישראל בתגובה לצעדים הבריטיים נגד ההתנחלויות. תנועת "שלום עכשיו" פנתה לרשויות בבקשה לכלול אזהרה מפני סיכונים במסמכי המכרזים.