העתיד שייך למי שיודע לתקן: מהשרברב שהציל מטוס ועד למהפכת ה- AI

סיפורו של השרברב יניב חיון, שהתערב והציל מטוס של פליי דובאי במצב חירום, ממחיש שינוי עמוק בשוק העבודה. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שיבח את חיון על תושייתו, ואמר כי הוא יכול להיות "כל מה שהוא רוצה להיות". סיפור זה מדגיש את חשיבותם הגוברת של בעלי מקצועות טכניים ומעשיים בעידן ה-AI.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, קורא לצעירים לשקול מחדש מקצועות כמו חשמלאות, שרברבות ונגרות. הואנג מסביר כי מהפכת הבינה המלאכותית אינה רק בתחום התוכנה, אלא גם בתחום הפיזי, בנייה, תפעול ותחזוקה של תשתיות AI, מפעלים ומרכזי נתונים. הדבר ידרוש מאות אלפי בעלי מקצוע מיומנים, שכן ככל שהעולם הופך דיגיטלי יותר, כך גובר הצורך באנשים שיודעים לעבוד עם העולם הפיזי ולתקן בעיות שאינן ניתנות לפתרון רק באמצעות קוד.

בעבר, שוק העבודה קידם בעיקר מסלול של תואר אקדמי במקצוע טכנולוגי, תוך דחיקת מקצועות טכניים ומעשיים. כיום, השוק מתגמל מיומנויות שהמשק זקוק להן, ולא בהכרח תארים. ההצלחה העתידית טמונה בשילוב בין מומחיות מעשית ליכולת לעבוד עם טכנולוגיות חדשות. ישראל זקוקה הן למהנדסים ומתכנתים והן לחשמלאים ושרברבים.

האתגר המרכזי הוא לשנות את התפיסה שרק מסלול אקדמי מוביל להצלחה. הון אנושי נמדד גם ביכולת לאבחן תקלות, לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות, לעבוד עם אנשים ולהסתגל לשינויים טכנולוגיים. משימה זו דורשת שיתוף פעולה של המדינה, מערכת החינוך והמעסיקים, להרחבת מסלולי הכשרה גמישים, חיבור בין הכשרה לצורכי המשק, ולמידה לאורך החיים.

יש לשנות את השאלה המופנית לצעירים מ"מה תרצו ללמוד?" ל"מה תרצו לדעת לעשות?". גישה זו מרחיבה אפשרויות ומאפשרת לבעלי מקצוע להתפתח ולהוסיף מיומנויות חדשות. הסיפור של יניב חיון מזכיר שמיומנות, תושייה וקור רוח הם בעלי ערך עצום, גם ללא תואר אקדמי. בעידן ה-AI, חשוב לזכור שכאשר מתרחשת תקלה, עדיין נדרש אדם שיודע לפתור אותה.