הזוכים בפרס נובל בכימיה לשנת 2026: הצליחו לייצר מולקולות עם כיווניות
הנרי קגן מצרפת וקנסו סואי מיפן זכו בפרס נובל בכימיה על פיתוח שיטות לייצור סלקטיבי של מולקולות, יכולת חיונית לתעשיית התרופות. קגן פיתח ריאקציות המייצרות גרסה אחת של מולקולה בשיעור גבוה, וסואי פיתח תהליך שבו גרסה אחת משכפלת את עצמה. קגן, שזכה בעבר בפרס וולף, מקבל כעת הכרה בינלאומית בגיל 95. סואי מקורב למדעני מכון ויצמן.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הנרי קגן וקנסו סואי זכו בפרס נובל בכימיה על פיתוח שיטות לייצור סלקטיבי של מולקולות.
- היכולת לייצר גרסה אחת של מולקולה חיונית לתעשיית התרופות למניעת תופעות לוואי.
- ריאקציית סואי מאפשרת לגרסה אחת של מולקולה להשתלט על התמיסה ולהגיע ל-99.99%.
- הנרי קגן, יליד צרפת ממוצא יהודי, זכה בעבר בפרס וולף הישראלי.
- קנסו סואי מקורב אישית ומדעית למדעני מכון ויצמן מאיר להב וזלי לייזרוביץ'.
הנרי קגן מצרפת וקנסו סואי מיפן זכו בפרס נובל בכימיה לשנת 2026 על פיתוח שיטות לייצור מולקולות באופן סלקטיבי, כלומר, ייצור של גרסה אחת בלבד מתוך שתי גרסאות אפשריות של מולקולה, שהן תמונות מראה זו של זו. בתעשייה הכימית, ובעיקר בתחום התרופות, יש חשיבות רבה ליכולת לייצר רק גרסה אחת של מולקולה, שכן הגרסה השנייה עלולה להיות לא יעילה ואף מזיקה.
ועדת הפרס הסבירה את חשיבות הפיתוח באמצעות אנלוגיה ליצרן מנעולים המייצר שני מפתחות לכל מנעול, אך רק אחד מהם מתאים. בדומה לכך, תרופות פועלות על ידי התחברות לקולטנים בגוף, ורק גרסה אחת של מולקולה מתאימה בדרך כלל לקולטנים אלו, בעוד הגרסה השנייה עלולה לגרום לתופעות לוואי שליליות. הדבר נכון גם לגבי ה-DNA.
קגן פיתח ריאקציות כימיות המאפשרות לייצר גרסה אחת של מולקולה בשיעור גבוה במיוחד, בעוד סואי פיתח ריאקציה שבה נוצרת רק גרסה אחת, אשר משכפלת את עצמה עד שהיא מהווה 99.99% מהתמיסה. ועדת הפרס תיארה את ריאקציית סואי כ"אחד הניסויים הכימיים המרהיבים ביותר שאי-פעם נערכו", והדגישה כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה נוצרה כיווניות במקום שבו היו מולקולות משני הכיוונים.
הנרי קגן, יליד צרפת ממוצא יהודי, זכה בעבר בפרס וולף הישראלי בשנת 2001, שנחשב למנבא לפרס נובל. זכייתו אז לוותה במחלוקות בצרפת, שראו בה "עלבון לאומי" והטילו ספק בתהליך בחירת זוכי הנובל. כעת, בגיל 95, הושב כבודו האבוד. קנסו סואי נחשב מקורב אישית ומדעית למדעני מכון ויצמן, מאיר להב וזלי לייזרוביץ', שגם הם זכו בפרס וולף על מחקרים בתחום משיק.
מוזכרים