חדרו לישראל ב-7 באוקטובר עם קוראן בכיס: המרכיב הדתי למתקפת חמאס
מחקר של מכון עמית חושף כי למרכיב הדתי הייתה השפעה מכרעת בהחלטת חמאס לצאת למתקפה בישראל ב-7 באוקטובר 2023. המחקר מצא כי האסלאם, כולל רעיונות של ג'האד ומוות למען אללה, היווה בסיס אידיאולוגי מרכזי לארגון. ההחלטה התבססה על שיקולים צבאיים, מדיניים ודתיים, כאשר האמונה בהבטחה אלוהית לניצחון הובילה את ההנהגה. מעשי הטבח היוו יישום של תפיסות אנטישמיות קיצוניות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מחקר: למרכיב הדתי הייתה השפעה מכרעת בהחלטת חמאס לצאת למתקפה ב-7 באוקטובר.
- האסלאם, כולל ג'האד ומוות למען אללה, היווה בסיס אידיאולוגי מרכזי לחמאס מאז הקמתה.
- ההחלטה על המתקפה התבססה על שיקולים צבאיים, מדיניים, וכן על אמונה בהבטחה אלוהית לניצחון.
- מסמכי שלל והתבטאויות חשפו שימוש בפסוקי קוראן למיסגור המתקפה כמלחמת דת.
- מעשי הטבח היוו יישום של תפיסות אנטישמיות ופסקי הלכה קיצוניים של חמאס.
- המחקר מצביע על קושי של מודיעין מערבי בהבנת תפיסות עולם קיצוניות.
מחקר חדש של מכון עמית למחקר טרור ומודיעין חושף כי למרכיב הדתי הייתה השפעה מכרעת בהחלטת חמאס לצאת למתקפה בישראל ב-7 באוקטובר 2023. המחקר מצביע על כך שהאסלאם היווה חלק מרכזי בזהות הארגון מאז הקמתו ב-1987, כפי שבא לידי ביטוי באמנת חמאס שדגלה ב"ג'האד" וב"מוות למען אללה", לצד התבטאויות אנטישמיות. רעיונות אלו שאובים מתורתם של האחים המוסלמים, יוסף אלקרצ’אוי ועבדאללה עזאם.
המחקר מדגיש כי שליטת חמאס בעזה מאז 2007 אפשרה לה להנחיל אידיאולוגיה אסלאמית קיצונית באמצעות מערכת החינוך, מחנות הקיץ ואימוני לוחמים, במטרה לגדל דורות של בני נוער המוכנים למאבק מזוין. ההחלטה לצאת למתקפה, שזכתה לשם "טופאן אלאקצא", התבססה על שיקולים צבאיים ומדיניים, כמו סיכול הנורמליזציה עם סעודיה ושחרור אסירים, אך גם על שיקולים דתיים מכריעים.
מסמכי שלל והתבטאויות של בכירי חמאס, כולל יחיא אלסנואר ומחמד אלצ’יף, חשפו שימוש נרחב בפסוקי קוראן ובחדית' כדי למסגר את המתקפה כמלחמת דת למען ירושלים ומסגד אל-אקצא. מושגים כמו "הבטחת הפעם השנייה" מהקוראן, שפורשו כהבטחה אלוהית לסיום נוכחות יהודית בארץ, היו חלק מהתכנון. ערכות הדרכה דתיות שנמצאו אצל מחבלי נוח'בה כללו ספרי קוראן, חוברות על ג'האד ומוות קדושים, והעידו על חשיבות ההכשרה הדתית.
המחקר קובע כי מעשי הטבח והזוועות שבוצעו ב-7 באוקטובר היו יישום של תפיסות אנטישמיות ופסקי הלכה שהתעלמו מהאיסור האסלאמי על פגיעה באזרחים. למרות הבנת חמאס לתגובה הישראלית הצפויה, האמונה בהבטחה אלוהית לניצחון וערך מות הקדושים הובילו לקבלת ההחלטה. הדבר מסמל מעבר של חמאס מהשראת האחים המוסלמים להשראת הזרם הג'האדיסטי.
עורכי המחקר מעריכים כי חמאס לא תוותר על האידיאולוגיה הדתית-אנטישמית הקיצונית שלה, למרות טענות על נכונותה לוותר על השלטון בעזה. המחקר גם מציין כי שירותי מודיעין מערביים מתקשים להתמודד עם תפיסות עולם של ארגונים קיצוניים בשל מחסור במומחים ו"מלכודת הדמיית הראי", המקשה על ניתוח התנהגות יריבים בעלי דפוסי חשיבה שונים מהותית.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1חרדית 1
