"זו שואה בצבעוני" | מתנדבי זק"א חושפים תיעודים חדשים ועדויות מזעזעות מהזוועה בעוטף עזה

שלוש שנים לאחר אירועי השבעה באוקטובר, מתנדבי זק״א איציק איטח ונחמן שי רביבו שוברים שתיקה וחושפים עדויות מצמררות מהזוועות שחוו בעוטף עזה. השניים, שראו את הדברים מקרוב ביום הטבח, תיארו בריאיון את המראות הקשים ואת האכזריות הבלתי נתפסת של המחבלים, מתוך שליחות להנציח את הזיכרון ולמנוע הכחשה.

רביבו, כונן מד״א בירושלים, קיבל קריאה לעלות לדרום בסביבות השעה שמונה בבוקר, לאחר שחבר סיפר לו על פתיחת מלחמה וחדירת מאות מחבלים. הוא נסע דרומה עם עמיתו נתן סבג, והיעד הראשון היה המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, שם רוכזו עשרות הרוגים מהשטח. משם, הגיעו לנתיב העשרה, שם פעלו תחת אש לחילוץ גופות ומניעת חטיפתן על ידי מחבלים, תוך כדי סריקת בתים ופינוי גופות תחת ירי מוגבר וחשש מחזרת מחבלים.

איטח, תושב ביתר עילית ומפקד בזק״א, יצא לכיוון כביש 25 בסביבות השעה 13:00 בצהריים, שם מצא כאוס מוחלט וזירת קרב בה קרסו כללי המיון הרפואי. הוא טיפל בפצועים עם פציעות ירי ודקירה קשות, וראה רכבים מנוקבים בכדורים ונהגים ירויים. לדבריו, הפעולות שביצעו לא ניתנות להסבר בהיגיון, והוא הפך לרובוט שמטרתו להציל חיים ולעשות חסד של אמת.

לקראת חצות, הגיעו איטח ורביבו למתחם פסטיבל הנובה ליד קיבוץ רעים, שם תיארו שדה שלם של גופות. הם פעלו תחת לחץ זמן, כשהצבא הגדיר אולטימטום לפינוי השטח עד השעה 04:00 לפנות בוקר מחשש לרחפנים מתאבדים. המתנדבים הפכו לשרשרת פינוי ענקית, תוך שימוש במשאית צבאיות ואזרחיות, נגררים וטנדרים לפינוי הגופות.

המתנדבים נחשפו גם למראות של אכזריות קיצונית, כולל וידוא הריגה, שריפת גופות באמצעות חומרים כימיים, ועינויים. איטח הדגיש כי שרפו גופות של ילדים, נשים וזקנים בכוונה תחילה, וכי המחבלים התעללו בכל מי שנקרה בדרכם. רביבו השווה את האירועים לשתי שואות שעבר עם ישראל, הראשונה בשחור-לבן והשנייה בצבעוני, והדגיש את חובתם המוסרית וההיסטורית לספר את האמת ולמנוע הכחשה.