53 שנים למלחמת יום הכיפורים: תובנות מהמלחמה שהייתה קרובה להשמדה
תורגם ותומצת מתוך Channel 9 על ידי baba
מלחמת יום הכיפורים פרצה לפני 53 שנים, ב-6 באוקטובר 1973, לאחר התרעות שלא זכו לאמון מספק מצד הנהגת ישראל. סוכן מוסד "המוסד" העביר מידע מודיעיני קריטי על הכוונה לתקוף, אך ספקות מצד שר הביטחון משה דיין עיכבו את קבלת ההחלטות. ראש הממשלה גולדה מאיר הורתה על גיוס מילואים חלקי שמנע אסון גדול יותר. ישראל הייתה קרובה לשימוש בנשק גרעיני, והמלחמה העלתה שאלות לגבי מניעת שפיכות דמים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מלך ירדן התריע 10 ימים לפני המלחמה, אך ישראל לא האמינה.
- סוכן מוסד "המוסד" העביר התרעה קריטית 24 שעות לפני המתקפה.
- גולדה מאיר הורתה על גיוס מילואים חלקי שמנע אסון גדול יותר.
- ישראל הייתה קרובה לשימוש בנשק גרעיני במהלך המלחמה.
- שר הביטחון דיין הוטל בספק והודר מקבלת החלטות קריטיות.
- ההסכם לאחר המלחמה היה דומה להצעות המצריות לפני פרוץ הקרבות.
לפני 53 שנים, ב-6 באוקטובר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שהביאה את ישראל קרוב מתמיד לשימוש בנשק גרעיני. עשרה ימים בלבד לפני פרוץ המלחמה, מלך ירדן חוסיין ביקר בישראל והתריע מפני כוונותיהן של מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, אך התרעתו לא זכתה לאמון מצד הנהגת המדינה, שהייתה שקועה בביטחון עצמי מופרז בעקבות ניצחון מלחמת ששת הימים.
24 שעות לפני המתקפה, סוכן המוסד "המוסד", שזהותו התבררה מאוחר יותר כאשראף מרואן, חתנו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, העביר לישראל מידע מודיעיני קריטי על הכוונה לתקוף ביום הכיפורים. ראש המוסד זמיר החשיב את המידע כאמין, אך ממשלת ישראל, ובפרט שר הביטחון משה דיין, הטילו ספק באמינותו עד לרגע האחרון, למרות שמרואן סיפק פרטים מדויקים על שעת הפתיחה, אסטרטגיה ומפות קרב.
גולדה מאיר, ראש הממשלה דאז, הביעה ספקנות לגבי אמינות המידע מ"המוסד", אך למרות זאת, הורתה על גיוס חלקי של מילואים, צעד שמנע אסון גדול יותר. מאיר הביעה חרטה על כך שלא הלכה עם תחושותיה הפנימיות, למרות התנגדות הגנרלים. המלחמה חשפה את חוסר האמון של דיין, שסבל מלחץ נפשי קשה בשעות הראשונות של המלחמה והודר למעשה מקבלת החלטות משמעותיות, כאשר הגנרלים ניהלו את העניינים מול ראש הממשלה.
במהלך המלחמה, ישראל הייתה קרובה מאוד לשימוש בנשק גרעיני, כאשר תחושת ההפסד הצבאי הייתה מוחשית. ההחלטות הקריטיות התקבלו לעיתים בדירות פרטיות, כמו דירתה של מאיר, בניגוד לדיונים הממלכתיים המקובלים כיום. מאיר, שחלתה בסרטן הדם במהלך המלחמה, המשיכה ככל הנראה בטיפולים כימותרפיים, אך הדבר נשמר בסוד באמצעות צנזורה הדוקה.
ישראל הבינה את חשיבותה של עוצמה צבאית כדי לשמור על יחסים טובים עם בעלות בריתה, במיוחד ארצות הברית, ששאפה לשמור על קשרים עם מצרים כדי למנוע השפעה סובייטית. בסופו של דבר, ההסכם שנחתם לאחר המלחמה היה דומה להצעות המצריות לפני המלחמה, מה שמעלה את השאלה האם ניתן היה למנוע את שפיכות הדמים. למרות הביקורת שספגה מאיר לאחר המלחמה, היא נחשבת כיום ל"גברת הברזל" של ישראל, שהובילה את המדינה ברגעים קריטיים.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
